|
עיניים שלי (אלבום)
 עיניים שלי הוא אלבום הסולו הראשון של יהודה פוליקר. האלבום יצא בשנת 1985 בהוצאת CBS. כל השירים באלבום נכתבו והולחנו על ידי אמנים יוונים ותורגמו לעברית על ידי פוליקר ויעקב גלעד, פרט לקטע אינסטרומנטלי אחד שהלחין פוליקר בשם "שקיעה ים תיכונית". יצירת האלבוםב-1983, בעת חזרה לתוכנית רדיו של רשות השידור בה היו אמורים להשתתף להקות בנזין ותיסלם, שמעה העורכת המוזיקלית של התוכנית, ורדה איתי, את פוליקר מנגן להנאתו מנגינה יוונית. כבת לקהילת יוצאי קורפו, הדבר משך את התעניינותה והיא הציעה לו להקליט תוכנית המורכבת משירים יווניים מתורגמים[1]. לאחר מאמצים, הם הצליחו לשכנע את יעקב גלעד, שהתנגד עד אותו שלב לשילוב מוזיקה יוונית במוזיקה של פוליקר ובנזין[2], להצטרף לפרויקט. תחילה תוכנן כי ישתתפו בפרויקט אמנים שונים וכל אחד מהם ישיר שיר יווני אחד המתורגם לעברית, אך הדבר לא הסתייע ופוליקר הפך את הפרויקט לתקליט סולו שלו. חברת התקליטים NMC העמידה לרשותו תקציב זעום שאילץ אותו לנגן בחלק גדול מהכלים בעצמו ואף לרכוש מכונת תופים ולהפעילה במקום שימוש במתופף[3]. מיד עם יציאת האלבום הוא התקבל היטב והושמע רבות בתחנות הרדיו בישראל, אם כי מסע ההופעות שליווה את יציאתו היה מוצלח פחות[4]. עד סוף שנות ה-80 מכר האלבום כ-70,000 עותקים. השיר "עיניים שלי"במקור ביוונית: "Μη μου θυμώνεις μάτια μου" ("אהובתי, אל תכעסי עלי") נכתב על ידי סטאוורוס קויומדזיס (Σταύρος Κουγιουμτζής) מהמלחינים היוונים הבולטים של המאה ה-20, עבור הזמר יאניס פולופולוס.
השפעההאלבום המשיך מגמה של שילוב אלמנטים של רוק בשירים ים תיכוניים מתורגמים לעברית, כפי שנעשה על ידי דויד ברוזה ב"האישה שאיתי" שנתיים לפני כן[5]. הצלחת האלבום הביאה לשינוי בהתייחסות למוזיקה היוונית שנתפסה עד אותו שלב כמוזיקה של מועדונים ושמחות והביאה אותה אל לב הזרם המרכזי במוזיקה הישראלית הפופולרית[6]. כמו כן, האלבום היה עיסוק ראשון של גלעד ופוליקר בהיותם דור שני לניצולי שואה, וגלעד הסביר שאף שהשירים אינם עוסקים בנושא ישירות הוא מרחף מעל. הדברים נאמרו בתוכנית הרדיו של גלי צה"ל "אחרי המלחמה", שבה לראשונה דיברו פוליקר וגלעד על חייהם כדור שני, ותוכנית זו הולידה בהמשך את האלבום "אפר ואבק" והסרט "בגלל המלחמה ההיא". כך, החיבור לשירים היוונים שאותם הביאו ניצולי סלוניקי היה הפתח הראשון של גלעד ופוליקר בדרך ליצירה ששינתה את השיח הציבורי על הדור השני. שותפים באלבוםיהודה פוליקר ניגן באלבום בגיטרות בוזוקי, גיטרה בס, בגלמה וקלידים ביצירת האלבום השתתפו מוזיקאים אחדים, ביניהם:
תרגום השירים ביוונית נעשה בסיוען של טילדה איסאיאס ומרתה עזרא[5]. האלבום הוקדש לורדה איתי (קלג)[7]. צילום העטיפה: מיכל היימן עיצוב העטיפה: תמיר להב-רדלמסר רשימת רצועות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||
