|
סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס (באנגלית: Colorectal Cancer) היא מחלה הכוללת גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת (סרטן הרקטום) ובתוספתן. זהו סוג הסרטן השלישי בשכיחותו, והשני בגורמי המוות הסרטניים בעולם המערבי. סרטן המעי הגס הוא אחת ממחלות הסרטן הנפוצות והקטלניות בישראל. לפי סברה נפוצה, גידולים סרטניים במעי הגס מקורם לרוב בפוליפים אדנומטיים במעי הגס; גידולים אלה שפירים בדרך כלל, אך כמה מהם עלולים להיעשות ממאירים עם הזמן. המחלה מאובחנת באמצעות קולונוסקופיה, בדיקה פולשנית של המעי הגס דרך החלחולת. הטיפול הוא לעיתים ניתוחי, ובמקרים רבים נדרשת גם כימותרפיה. באמצעות מודעות ואורח חיים בריא ניתן להקטין את הסיכוי לחלות; גילוי מוקדם של המחלה ותרופות חדשות מקטינים את סיכויי הסיבוכיות והתמותה. פותחו תרופות כימיות חדשות וטיפולים המקטינים את סיכויי התמותה ומאריכים חיים. שילוב של פחד וחוסר מודעות בקרב האוכלוסייה בישראל גורמים לכך שהתחלואה והתמותה גבוהים יחסית למדינות מפותחות אחרות. תסמינים  לעיתים קרובות החולה לא ירגיש שום תסמין. זו אחת הסיבות לכך שארגונים רפואיים רבים ממליצים על סריקה תקופתית אחר המחלה על ידי ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה. כאשר יש תסמינים, הם תלויים באזור הפגיעה. באופן כללי, ככל שהגידול קרוב יותר לאזור פי הטבעת, יש יותר תסמיני-מעי כגון:
במקרה שהגידול הוא במעי הגס הימני, שהוא רחב יותר מהמעי הגס השמאלי ולכן יותר קשה לחסום אותו, יש פחות מצבים של חסימות ויותר דימומים ואנמיה. גידול במעי הגס השמאלי גורם לשינוי בהרגלי היציאה עד כדי חסימה, כיוון שהמעי הגס השמאלי צר יותר ולא גמיש. גם כאן ניתן למצוא אנמיה. בגידול ברקטום ניתן לראות דם אדום בהיר בבדיקה רקטלית, ולכן קשה להפריד באבחנה בין סרטן לבין טחורים. לסיכום: הסימפטומים העיקריים של סרטן המעי הגס הם ירידה בתיאבון ובמשקל, דימום, שינויים ביציאות, וכאבי בטן בשלב מאוחר. גורמי סיכון
אבחנה בירור סרטן המעי הגס נעשה על ידי בדיקת קולונוסקופיה. זאת השיטה המומלצת בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. במהלך הבדיקה, ניתן לשלב גם טיפול: במהלך הבדיקה ניתן לכרות פוליפים ולקחת דגימות לבדיקה פתולוגית כדי לברר את אופי הרקמה שנדגמה. ניתן לערוך גם בירור חלקי על ידי רקטוסקופיה, המגיע עד אמצע הסיגמא, לאורך כ־22 ס"מ אולם יכולים להיות גידולים גם בהמשך המעי הגס. בבדיקות דם ניתן לראות מהי רמת ההמוגלובין (לצורך בירור אנמיה), רמות CEA (מרקר גידולי אשר עולה בגידול במעי הגס אולם גם בגידולים אחרים, לא מדד אבחוני טוב אלא משמש למעקב), תפקודי כבד - היות שסרטן המעי הגס שולח גרורות באופן שכיח לכבד. דרכים נוספות לאבחן סרטן המעי הגססיגמואידוסקופיה - בדיקה המסוגלת לאבחן 80%-70% ממקרי סרטן המעי הגס. היא פשוטה יותר מקולונוסקופיה בהכנה אליה בכך שהיא דורשת שימוש בכדורים משלשלים ובחוקן בלבד, עם זאת הבדיקה בודקת רק את 60 הס"מ האחרונים של המעי. חוקן בריום עם קונטרסט כפול - כמעט לא בשימוש. בעבר זו הייתה הבדיקה השכיחה ביותר - למעשה, לא רואים את המעי הגס עצמו אלא את החלל שבתוכו; במקרה שיש גידול, ניתן לראות פגם במילוי, הוא נראה כמו "ליבת תפוח" (apple core) כתוצאה מההיצרות של הגידול. קולונוסקופיה וירטואלית - מדובר באותה הכנה כמו קולונסקופיה - משלשלים ודיאטה. הבדיקה טובה לצורך סקירה בלבד כי לא ניתן לקחת ביופסיות, ואם יש חשד גבוה לפוליפ ממאיר יש לערוך קולונוסקופיה רגילה. חיסרון נוסף הוא בקרינה (CT). היתרון הוא בכך שיש גם CT של הבטן עם ממצאים מחוץ למעיים עצמם. אולטראסאונד טרנס רקטלי - ניתן לזהות גידול, חדירה שלו, ובלוטות לימפה. הבדיקה אורכת כרבע שעה. MRI - הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר, מבחינת אנטומיה של המעי הגס ועומק החדירה של הגידול - החיסרון בה הוא עלותה הגבוהה. בדיקת דם - ביולי 2024 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) בדיקת דם לגילוי סרטן המעי הגס. הבדיקה פותחה על ידי חברת Guardant Health, והיא מסוגלת לזהות גידולים סרטניים בשלבים מוקדמים, כאשר הסיכויים לריפוי גבוהים במיוחד. הבדיקה מכונה Shield, והיא מבוססת על זיהוי שברי DNA שמשתחררים לזרם הדם מתאים סרטניים או מפוליפים גדולים במעי הגס.[3] טיפולבחלק מהמקרים ניתן לטפל ללא ניתוח, כגון דרך טיפול תרופתי ולגבי חלק אחר ייתכן ויומלץ טיפול ניתוחי. טיפול תרופתירגורפניב (סטיוורגה) היא תרופה אונקולוגית המאושרת ורשומה לטיפול בסרטן המעי הגס.[4] זוהי תרופה ביולוגית שפוגעת באופן ממוקד ביכולתם של התאים הסרטניים להתרבות ולשגשג. מנגנון הפעולה של סטיברגה:
מחקר עולמי בשם CORRECT שבוצע ב-760 חולי סרטן מעי גס גרורתי, אצלם כשלו כל הטיפולים הקיימים, בדק את היעילות והבטיחות של סטיברגה בטיפול בחולים אצלם המחלה התקדמה גם לאחר הטיפולים הסטנדרטיים הקיימים. יותר מ-20 מהחולים היו מישראל, בבתי החולים איכילוב, בילינסון, רמב"ם והדסה עין כרם. ממצאי המחקר הראו כי התרופה מצליחה להאריך חיים במספר שבועות עד מספר חודשים. בממוצע האריכה התרופה את הישרדותם בכ-6.4 חודשים בהשוואה ל-5 חודשים ללא הטיפול בתרופה. מחקר CORRECT התפרסם בכתב העת The Lancet.[5] בספטמבר 2012 קיבלה התרופה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) להתוויה זו,[6] וב-2013 גם בישראל. טיפול ניתוחיבאופן כללי, יש לכרות את המקטע עם הגידול, לדאוג לסגירת הניקוז הלימפטי, לזהות ולסתום את המוצא של העורק שמספק את החלק של המעי הגס מהעורק המזנטרי בלבד, ולדאוג לכך ששולי הניתוח יהיו חופשיים (כלומר ללא פריצה של הגידול, מקובל לקחת שוליים של כ־2 ס"מ). מניעהרוב המקרים של סרטן המעי הגס ניתנים למניעה על ידי הגברת המעקב, אורח חיים משופר, וככל הנראה, דיאטה המכילה חומרים המספקים הגנה כימית:
בישראלבישראל סרטן המעי הגס הוא סוג הסרטן השני בשכיחותו (אחרי סרטן השד). מדי שנה מתגלים בין 3,200 ל-3,600 מקרים חדשים. מבין המדינות המפותחות, ישראל נמצאת במקום הראשון בשיעור התחלואה במחלה בקרב נשים ובמקום השלישי בקרב גברים. יש מגמת ירידה בתחלואה בכלל האוכלוסייה. שיעור הנשים החולות מתוך 100 אלף נשים היה 24.9 בשנת 1998, וירד ל-21 בשנת 2005. הנתון המקביל אצל גברים ירד מ-29.8 ב-2003 ל-27 בשנת 2005. על פי מחקר משנת 2007 מטעם רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, הסיכון של צאצאים של חולי סרטן המעי הגס לחלות במחלה גבוה פי 2.1 בקרב גברים ופי 2.15 בקרב נשים. המחקר, שנערך על ידי ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן הלאומי, ועל ידי אירנה ליפשיץ ורחל אלון, מצא עוד כי הסיכון גדול יותר לבנים כאשר האם חולה ולבנות כאשר האב חולה. באוכלוסייה היהודית הגברת הסיכון עמדה על פי 2.02 ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית הסיכון היה גבוה פי 3.14.[13]  סרטן המעי הגס הוא השני מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר בישראל, ובשנת 2012 מתו ממנו 1,342 בני אדם. על פי נתוני רשם הסרטן הלאומי בישראל מאובחנים מדי יום כ־9 חולים בסרטן המעי הגס והחלחולת וכארבעה מתים ממנה. גם בתמותה יש ירידה מתמשכת בזכות פעולות המניעה וגם בעקבות הכנסת תרופות חדשניות ושיטות כירורגיות מתקדמות. הירידה משנת 2001 לכלל האוכלוסייה היא כ-25% ולקבוצות הגיל של 55–64 שנים ירידה ב-52% ולקבוצת הגיל 65–74 שנים ירידה ב-44% בתמותה (מקור –דו"ח משרד הבריאות 12-201 מחקר של משרד הבריאות הצביע שהסיכון בקרב עולים משנות התשעים גבוה בכ-30 אחוזים בהשוואה לעולים ותיקים. יש מגמת ירידה בתמותה מקרב אוכלוסיית החולים. ניתן לייחס את השיפור המתמשך בתחלואה ובתמותה בישראל מסרטן המעי הגס לעליה המשמעותית במודעות הציבור לבדיקות המניעה. עמותת 'צו מניעה' פועלת כבר שנים בהתנדבות להעלאת המודעות הציבורית לבדיקות השונות ומגיעה לכל שכבת האוכלוסייה כדי לסייע לציבור להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים. בנוסף, בעקבות הדרישה של העמותה מאשרות כל הקופות לכל המבוטחים הבריאים שמבקשים לעבור בדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סיקור ללא תסמינים מוקדמים. על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שפורסם בדצמבר 2018, בשנת 2017 כ-63% מקהל היעד, נשים וגברים בגילאי 50–75 שנים, עברו בדיקות סיקור שכללו בדיקת קולונוסקופיה בעשר השנים האחרונות או בדיקת דם סמוי בצואה בשנה האחרונה.[14] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. |
||||||||||||||||||||||||||||||
