|
ספר מוקלט ספר מוקלט, או ספר קולי (באנגלית: Audiobook) הוא הקלטה קולית של מלל מדובר של ספר. מרבית הספרים המוקלטים הם הקלטה של אדם הקורא מספר מודפס. ספר מוקלט עשוי להכיל שינויים מהמקור המודפס או להכיל חומר שמעולם לא הגיע לדפוס. השינויים יכולים להיות עריכה מחודשת, המחזה קלה בדומה לתסכית, הוספה של מעט מוזיקה והוספה של סימנים העוזרים להתמצא בחומר כמו תיאור מילולי של האיורים המופיעים בספר המוקרא. ספרים מוקלטים הופצו בעבר על גבי קלטת שמע, תקליטור וכיום כקובצי קול ממוחשבים. הספרים מוקלטים בידי קריינים/מדבבים מקצועיים או הסופרים עצמם. היסטוריהבארצות הברית התחילו ספריות להשאיל ספרים מוקלטים לעיוורים לפני כמאה שנים. הפדרציה האמריקאית לעיוורים התחילה להקליט ספרים בשנת 1931. בשנת 1932 הוקצה תקציב של $100,000 כדי לבצע את הוראות החוק לספק ספרים למבוגרים עיוורים. הוקם "פרויקט, ספרי מבוגרים לעיוורים".[1] גם בקנדה התחילו להקליט ספרים באותה שנה.[1] בראשית הדרך הוקלטו הספרים על גבי קלטות שמע, ובסביבות 1990 נכנסו לשימוש תקליטורי CD. מדובר היה בפורמט חדש לקריאה, שעורר דיון ער והתנגדויות מכיוונים שונים. היו שהתנגדו לתוכנית מפני שטענו שעדיף להקדיש את התקציב לספרים בכתב ברייל והיו שהתנגדו לפורמט כולו וטענו שהאזנה אינה נחשבת לקריאה של ממש. יו"ר ועדת הספריות האמריקניות לנושא העיוורים אדוורד מ. פיטרסון כתב בשנת 1934 מאמר בשם "הספר המדבר[2]" ובו הציע תחזית אופטימית "באמצעות לימוד קפדני של הנושא, ספרנים יפתחו דרכים ואמצעים להרחיב את השימוש הספרים מדברים ככלי עזר לספרות המודפסת, ועל ידי כך יביאו ידע, לימוד, תרבות והנאה לכל אדם המעוניין בכך". בהתחלה, מבחר הספרים המוקלטים היה מצומצם מאוד בגלל עלויות ההפקה והתשלום לקריינים וכן בגלל בעיות של זכויות יוצרים. הפצתם של הספרים הייתה מוגבלת לעוורים בלבד. ההתפתחות העיקרית בתחום חלה בשנת 1975, כאשר החלו למכור ספרים מוקלטים על גבי קלטות. הספרים התחבבו על נוסעים בנסיעות ארוכות ויצאו מהתדמית של ספרים לבעלי מוגבלויות או לעצלנים. ספרי שמע הפכו למוצר צריכה לאנשים עסוקים שהאזינו לספרים תוך כדי ביצוע מטלות נוספות[3]. מסקר שערכה החוקרת הלן אֵרון (Aron) בשנת 1992 עלה כי צרכני הספרות המוקלטת היו בעיקר גברים מבוגרים, משכילים ומבוססים שמבלים זמן רב מדי יום בנסיעה לעבודה. הם קראו גם ספרים מודפסים וספרי השמע היו תוספת לקריאה[4]. ישנם הבדלים משמעותיים בין ספרים מוקלטים המיועדים לעיוורים, לבין ספרים בהוצאות מסחריות, אשר מיועדים לקהל הרחב. ההבדלים מתבטאים בסגנון הקריאה, במאפייני הקריין, בקצב הקריאה ועוד. הבדלים אלו באו לידי ביטוי בכך שהספרים שהיו מיועדים לקהל הרחב כונו בעבר "ספרים מדברים", ולא ספרים מוקלטים.[1] התרחבות בעשור השני של המאה ה-21בתחילת העשור החלו מכירות ספרי השמע לגדול באופן משמעותי עם העלייה בזמינות טלפונים חכמים ומכשירי קצה אחרים. קהל השומעים התרחב[5] וההאזנה הפכה לדרך לניצול זמן במקביל לפעולה נוספת כמו נהיגה, ריצה או ניקיון הבית[6]. ב-2016 דיווח ה'ניו יורק טיימס' שעל אף שרווחי המו"לים ירדו ברבעון הראשון של 2016, מכירות ספרי השמע עלו ב-35.3 אחוז. מספר הכותרים של ספרי השמע גדל בכמעט 400 אחוז בין 2011 ל-2015 צמיחה זו מרשימה במיוחד בהשוואה לירידה במכירות הספרים הדיגיטליים (E-books) בתקופה המקבילה ב-2016[7]. המו"לים המובילים בארצות הברית- הרפר קולינס, האצ"ט, סיימון & שוסטר ופינגווין-רנדום האוס דיווחו על ירידה של 5% במכירות הספרים האלקטרונים ועל כך שחטיבות הדיגיטל שלהם שומרות על רווחיות בזכות הספרים המוקלטים. הוצאת "הארפר קולינס" דווחה על עלייה של 47% בהורדות ספרים מוקלטים לעומת 2016. בדצמבר 2017 פורסם בgood reader מאמר בנושא מגמות גלובליות בספרי שמע[8][9]במאמר נטען שהספרים המוקלטים הם פלח השוק בעל שיעור הצמיחה הגבוהה ביותר בתעשיית המו"לות הדיגיטלית. בשנת 2017 נמכרו ספרי שמע בשוק האמריקני בסכום של 2.5 מיליארד דולר. על פי המאמר דיווח" איגוד המו"לים לשמע האמריקני" בדוח השנתי של 2017 על עלייה של 33.9% במספר הספרים המוקלטים שראו אור לעומת 2016, ומדובר ככל הנראה בכ-79 אלף ספרים חדשים. על פי נתוני המאמר 26% מהאמריקאים הקשיבו לספר מוקלט בשנת 2017 וההאזנה נפוצה במיוחד בקרב קהל צעיר- 48% מהמאזינים לספרים מוקלטים הם בני פחות מ-35, ורבים מתוכם בני נוער. מגמות בולטות בתחום הספרים המוקלטים ב-2017: עליה של 29% בהאזנה לספרים מוקלטים באמצעות טלפונים חכמים. עיקר ההאזנה לספרים מתקיימת בבית (57%), בכלי הרכב (32%). בדרך כלל תוך כדי ההאזנה מבצעים מטלות נוספות. אנשים נהנים להקשיב לספרים מוקלטים משלוש סיבות עיקריות: הם יכולים לעשות משהו נוסף במקביל להאזנה, הספרים המוקלטים זמינים עבורם בכל מקום, והם נהנים מכך שמישהו מקריא להם סיפור. חברת אמאזון פעילה בתחום הספרים המוקלטים באמצעות שירות Audible אולם על פי פרסומים שונים בקרוב תוסיף גוגל לשירותיה גם ספרי אודיו ותתחרה בה[10]. שימוש בספרי שמע בחינוךהחוקר ג'ין וולפסון (Wolfson) פרסם בשנת 2018 מחקר אודות השימוש בספרים מוקלטים בכיתות. מחקרו העלה ששימוש בספרים מוקלטים תורם להאזנה ביקורתית, מעשיר את אוצר המילים ומסייע להבנת המילה הכתובה. תועלת מיוחדת יש לשימוש בספרים מוקלטים בקרב תלמידים המתקשים בקריאה עקב לקות למידה או כאלה הנדרשים לקרוא בשפה שהיא שפתם השניה[11]. וולפסון ציטט במאמרו מחקר לפיו שילוב ספרי שמע בתוכנית הקריאה של תלמידי חטיבות הביניים העלה באופן עקבי את יכולות הקריאה שלהם. החוקרת ג'סיקה אי. מוייר (Moyer) בדקה את דפוסי השימוש בספרים מוקלטים בקרב מתבגרים. מחקרה העלה שהצעירים קוראים היום במגוון דרכים ואינם נצמדים אך ורק לספרים מודפסים. לטענתה הצעירים אינם קוראים פחות אלא שהנתונים על הרגלי הקריאה שלהם אינם כוללים האזנה לספרים מוקלטים או קריאה של ספרים דיגיטליים[12]. בישראל נפתחה בשנת תשע"ח בעיר חולון התוכנית "ספרים מדברים" לעידוד קריאה באמצעות האזנה. בתוכנית משתתפים 1000 תלמידים בכיתות ד' בעשרה בתי ספר בעיר. בסיום הפרויקט שנתו הראשונה של הפרויקט הקליטו התלמידים את ספרה של שלומית כהן אסיף, "נער העפיפונים"[13]. בשנת הלימודים תשע"ט (אוקטובר 2018) נפתחה התוכנית "ספרייה בכיס" לעידוד קריאה באמצעות האזנה. התוכנית היא יוזמה של המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית. בשנה הראשונה השתתפו בה 2000 תלמידי חטיבות ביניים ובשנת הלימודים תש"פ משתתפים בה 5000 תלמידים מ-75 בתי ספר ברחבי הארץ[14]. ספרים מוקלטים בשירות אנשים עם מוגבלויותצריכת ספרים מוקלטים מקובלת בקרב אנשים שלקותם אינה מאפשרת להם להתמודד היטב עם חומר מודפס כמו עיוורים ודיסלקטים ובקרב ילדים שטרם הגיעו לשליטה טובה בקריאה. חלק מהעיוורים, המרגישים מבודדים חברתית, מעדיפים להשתמש בספר מוקלט (ולא בספר הכתוב בכתב ברייל) כדי ליצור תחושה של אדם אמיתי הנמצא לידם ומקריא את הסיפור וכדי להפיג את הבדידות. ספרים המוקלטים על גבי קלטות שמע מכילים סימני התמצאות המוצגים לקורא רק כאשר הוא לוחץ על לחצן ההרצה המהירה קדימה יחד עם לחצן הנגינה בו זמנית. על פי רוב ישנם שני סימנים כאלה: צפצוף בודד כאשר נגמרת הקראתו של כל עמוד של הספר ושני צפצופים כאשר נגמרת הקראתו של כל פרק בספר. ספרים המוקלטים על גבי תקליטורים מכילים סימנים המאפשרים למכשיר השמיע אותם לעבור בלחיצת כפתור מסוימת אל הפסקה הבאה בעמוד הנקרא, בלחיצה אחרת אל העמוד הבא של הספר, בלחיצה מסוג שלישי את הפרק הבא ובלחיצה מסוג רביעי אל הכרך הבא. מכשיר השמעה של ספרים מוקלטים על גבי תקליטורים עשוי גם להציג למשתמש, על פי בקשתו, את מספר הפסקה, העמוד, הפרק והכרך. המכשיר יכול גם להצליב מידע זה עם תוכן העניינים של הספר ולדווח על שם הפרק ושם הכרך או להגיע לקטע קריאה מבוקש בעזרת קישורים מתוכן העניינים וממפתח העניינים. בלי קשר לתוכנה של ההקלטה, מכשירים להשמעת ספרים מוקלטים עשויים להכיל סידורי נגישות כמו פתח במכסה בית הקלטת המאפשר מישוש גלגלי הקלטת במטרה לוודא שהם מסתובבים וסימנים קלים למישוש המסייעים בזיהוי הלחיצים של המכשיר. מכשירים אלה עשויים להכיל גם סידורים למניפולציה על הפלט הנשמע כמו כפתור גרירה לשליטה מוחלטת במהירות ההשמעה. סידורי המניפולציה על הפלט הנשמע הם לרוב משוכללים יותר ככל שמכשיר ההשמעה חדיש יותר ואת רמת השכלול הגבוהה ביותר יכולה להציע תוכנת מחשב לשמיעת ספרים מוקלטים. כיום ניתן להקשיב לספרים המוקלטים בהאזנה ישירה, או להוריד אותם ישירות למחשב של המשתמש. במחקרים שנעשו, נמצא שיש שוני בהעדפות ביחס לספרים מוקלטים, בין עיוורים[דרוש מקור] ספרים מוקלטים בעבריתהחברה המרכזית בתחום הספרים המוקלטים בעברית היא חברת סטוריטל - לשעבר "אייקסט", (בנוסף אליה פעילה בהיקף קטן משמעותית החברה "סוניקבוקס[15]"). החברה החלה להקליט ספרים בסוף 2011[16] וכיום יש באתרה כאלף כותרים מסוגות שונות (ילדים, נוער, עיון, פרוזה). בדרך כלל המשתמשים רוכשים מנוי חודשי, ויכולים להאזין לספרים בכל מכשיר דיגיטלי. ניתן גם לרכוש ספר ספציפי להורדה. בינואר 2018 דיווח מוטי ליפמן מנכ"ל החברה על עשרות אלפי משתמשים שהאזינו ליותר מחצי מיליון שעות, ועל גידול בביקוש משנה לשנה[9]. ספרים מוקלטים בערביתבשנת 2010, עמותת אלמנארה הפועלת מנצרת, השיקה מיזם להקלטת ספרים בערבית ותוך מספר שנים הפכה לספרייה המונגשת לאנשים לקויי ראייה הגדולה ביותר בעולם הערבי. הספרייה כוללת אלפי כותרים מוקלטים בתחומים שונים. והיא נגישה לציבור המשתמשים באמצעות אתר אינטרנט www.arabcast.org ואפליקציה לטלפונים חכמים. ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
