סיעה

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

בפרלמנט, סיעה היא מסגרת פוליטית אליה משתייכים חברים מכהנים. חברי הפרלמנט מחולקים לסיעות בהתאם למפלגות מטעמן נבחרו. ואולם, ומטעמים שונים ובתנאים מסוימים, יכול חבר פרלמנט לעזוב את סיעתו, ואזי הוא יכול להיות לסיעת יחיד, להקים סיעה חדשה או להצטרף לסיעה קיימת.

חברי סיעה נתונים בדרך-כלל למשמעת סיעתית, כלומר המחויבות הפוליטית להצביע יחד עם הסיעה בנושאים מסוימים, ככל שהסיעה החליטה לנקוט עמדה אחידה בעניינם. הפרת המשמעת הסיעתית עלולה לגרור צעדים משמעתיים נגד החבר המפר, ובמקרים מסוימים אף הדחה מהסיעה.

בתחילת כהונת כל כנסת, הרכב הסיעות זהה להרכב הנבחרים ברשימות השונות לכנסת, כאשר כל רשימה מורכבת ממפלגה אחת או יותר, ויכולה לכלול גם תנועות שאינן מפלגות. במהלך כהונת הכנסת יכולים חברים בסיעה לפרוש ממנה וסיעות יכולות להתאחד או להתפצל. לכל שינוי בהרכב הסיעות נדרש אישור ועדת הכנסת.

עד 1990 יכול היה חבר הכנסת לפרוש מסיעתו באופן חופשי, וליצור סיעה שנקראת סיעת יחיד (ח"כ שפרש אך לא הקים סיעה מכונה "ח"כ יחיד"). מצב זה יצר אפשרות של "עריקה" מסיעה לסיעה, לעיתים קרובות תמורת טובות הנאה, מצב שנתפס בציבור כלא מוסרי ולא תקין. בעקבות זאת, ולאור ריבוי הפרישות בעת המשבר הפוליטי באביב 1990 תמורת טובות הנאה^[1] תוקן החוק, כך שקבוצת חברי הכנסת יכולה לפרוש מסיעה ללא סנקציות, רק אם יש בה שליש מחברי הסיעה המקורית, או שהפרישה נעשית בהסכמת הצדדים. פרישה בלא תנאים אלו גוררת סנקציות שונות, בין השאר קיצוץ בתקציב מימון המפלגות, חוסר אפשרות לכהן כשר או סגן שר בתקופת כהונת אותה הכנסת, וחוסר יכולת לכהן בכנסת הבאה מטעם סיעה שכיהנה בכנסת היוצאת (סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 61 לחוק הכנסת). עד אפריל 2022 הוכרזו שלושה מחברי הכנסת כפורשים: מיכאל נודלמן, אורלי לוי-אבקסיס ועמיחי שיקלי^[2][3].

בקיץ 2009, הכנסת השמונה עשרה שינתה את החוק כך שפרישה של שבעה חברי כנסת ומעלה תוגדר בכל מקרה התפלגות לגיטימית, גם אם הם אינם שליש מחברי הסיעה המקורית^[4][5]. השינוי בוטל בכנסת שאחריה^[6]. בקיץ 2021, אושר תיקון נוסף שמאפשר לארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם גם אם הם לא שליש ממנה^[7]. בדצמבר 2022 הוחזר המצב בו נדרשת פרישה של שליש מהסיעה על מנת להתפלג בצורה לגטימית.^[8]

עבודת הכנסת מתבצעת ברובה בהתאם לחלוקה לסיעות ולגודלן היחסי של הסיעות השונות.

כמה דוגמאות למשמעות הסיעה:

• מספר החברים בוועדות הכנסת השונות נקבע לפי מספר החברים בסיעה.
• כספי מימון המפלגות מחולקים לפי מספר החברים בסיעה.
• בדיונים מסוימים במליאת הכנסת ניתנת זכות הדיבור רק לנציג אחד של כל סיעה ("דיון סיעתי").
• בוועדת הבחירות המרכזית יש ייצוג לכל סיעה בכנסת היוצאת, ונציגי ארבע הסיעות הגדולות ממונים לסגני יושב ראש ועדת הבחירות (לעיתים מספר הסגנים גדול יותר).
• אם חבר כנסת נפטר או מתפטר מחברותו בכנסת, ייכנס במקומו המועמד הבא ברשימת המועמדים שהציגה הרשימה שבמסגרתה נבחר. מהלך זה נקרא "חילופי גברי"^[9].

• סיעת יחיד

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: סיעה

• תפריט הסיעות באתר הכנסת
• פיצול סיעת העבודה, סקירה באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18 בינואר 2011
• אביטל פרידמן, אסף שפירא, למי שייך המושב בפרלמנט - לסיעה או ליחיד?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 באפריל 2022