|
נגריטו נגריטו הוא שם כולל לתושבים הילידים של דרום-מזרח אסיה אשר נבדלים מבני האוכלוסיות הגדולות הסובבות אותם במראם החיצוני ובאורח חייהם. בני הנגריטו כוללים את ה"אטי" (Ati), ה"אטה" (Aeta) ולפחות עוד ארבעה שבטים אחרים בפיליפינים, ה"סמאנג" (Semang) של חצי האי המלאי, ה"מאני" (Mani) של דרום תאילנד ו-12 שבטים של איי אנדמן. המונח המלאי לשבטים אלה הוא "אורנג אסלי", מונח שמשמעותו "האנשים המקוריים". סביר להניח, שהם הילידים המקוריים של דרום מזרח אסיה, כולל גינאה החדשה[דרוש מקור]. קומתם כשל הפיגמים, דהיינו גובהו הממוצע של גבר בוגר בקבוצות אוכלוסייה אלה אינו עולה על 150 סנטימטר. בני הנגריטו מתאפיינים בעור כהה מאוד, שיער מקורזל ותווי פנים דומים מאוד לאלה של השחורים באפריקה, בעיקר בקרב ילידי איי אנדמן. אצל שבטי הנגריטו אפשר למצוא מאגרים גנטיים של DNA מיטוכונדריאלי (mtDBA) שהם בין הטהורים ביותר בכל המין האנושי, כך שה-mtDNA שלהם משמש כיסוד לחקר הסחף הגנטי. המילה היא צורת ההקטנה הספרדית של "נגרו" (negro), כלומר, "שחור קטן", ונטבעה על ידי חוקרי ארצות מוקדמים, שסברו כי בני הנגריטו באו מאפריקה. בני הנגריטו של הפיליפינים ידעו להבעיר אש, ידיעה שלא הייתה לבני אנדמן. לפי הרשומות, בני סמאנג ייצרו לבוש מקליפות עצים כתושות וחיו הן במערות והן בסוכות מקורות עלים. הסברה היא, שהנגריטוס הם תושביהם הילידים, המקוריים, של הפיליפינים. הם נבדלים מן האוכלוסייה הפורמוזית-אינדונזית-מאלאית או אוסטרונזית, שהגיעה לאיים בסירות או "בלנגאי" (סוג של סירות). אזכור לכך - ברכישת זכויות התיישבות באי פנאי בשנת 1212 על ידי מלאיים מידי ראש שבט הנגריטוס. לרוב שבטי הנגריטו אין שפה משלהם והם מדברים בשפות של עמים הסובבים אותם. יוצא מן הכלל הם ילידי איי אנדמן שמדברים בשפות שאינן קרובות לשום קבוצה לשונית ידועה בעולם. קישורים חיצוניים
|
