מרדכי בן ג'ו

הרב מרדכי בן ג'ו
Mardo Chee Bengio

הרב מרדכי בן ג'ו
לידה	1827 טנג'יר, מרוקו
פטירה	1917 (בגיל 90 בערך) כ"ו בטבת ה'תרע"ז טנג'יר
מקום קבורה	טנג'יר
מקום פעילות	טנג'יר
תקופת הפעילות	?–1917
תחומי עיסוק	רבנות
צאצאים	חתן פרס טיורינג יהושע בנג'יו

הרב מרדכי בן ג'ו^[1] (בשפת המקור: Mardo Chee Bengio;‏ ה'תקפ"ז, 1827– כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 1917) היה מורה צדק, אב בית הדין ורבה של טנג'יר שבמרוקו במשך כ-60 שנים.

נולד בשנת ה'תקפ"ז (1827)^[2] בטנג'יר שבמרוקו לאורו ולרב יוסף בן ג'ו, צאצאו של הרב מרדכי בן ג'ו הראשון, שכיהן כמורה צדק בעיר.

בצעירותו למד אצל סבו, הרב משה בן ג'ו, וכשבגר נישא לשרה לארידו, ועמד בראשות ישיבה מקומית.

לאחר שהוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק בן וואליד, ולאחר פטירת סבו ואביו במגפת כולרה שהתחוללה בעיר בשנת 1855, נבחר באותה שנה לכהן כאב בית הדין וכרבה של טנג'יר. במסגרת רבנותו התכתב עם חכמי מרוקו ואלג'יריה, כדוגמת רבי יצחק בן וואליד, רבי יוסף בן וואליד,^[3] רבי שמואל נהון,^[4] ורבי יוסף משאש.

בשנת 1863 אירח את משה מונטיפיורי בביתו, בעת שהאחרון ביקר במרוקו.

פעל לפתיחת בתי ספר ואגודות ציבוריות, והנהיג תיקונים בקהילה לפי צורך השעה ולאור ההלכה, כגון ביטול החרם של סבו על היוצאים מתחום העירוב בשבת^[5] ואיסור על חתונת מבוגרים עם צעירות.

נמנה עם מייסדי בית הספר הראשון של חברת כל ישראל חברים בטנג'יר בשנת 1862, ועם זאת, יחסו לחברת "כל ישראל חברים" היה מורכב. הוא קיבל את פתיחת בתי הספר שלהם בטנג'יר וראה את היתרון בשילוב לימודי החול, כנאמר במכתבו למנהל בית הספר:

הודות לבית הספר השיגו התלמידים משרות בפקידות והצליחו במסחר, לכן אני תומך בכך, שגם המקצועות הכלליים וגם לימודי הקודש, יילמדו שניהם בין כותלי בית הספר ולא במסגרת נפרדת, כפי שאמר רבן שמעון בן גמליאל: 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון'.

— שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, עמ' 19, במכתב אל מנהל בית הספר כי"ח, מכון מלכי רבנן, אשדוד תשע"ח

עם זאת, לא היסס להיאבק ואף להשבית את הלימודים לשבעה חודשים (בחודשים אפריל–נובמבר) בשנת 1887, על רקע החיסרון בלימודי הקודש בבתי הספר של כי"ח. לאחר התכתבות ענפה בין רבי מרדכי להנהלת כי"ח סוכם כי יובאו מורים מתאימים שילמדו לימודי קודש. אחד המורים החדשים כתב בעיתון "הצפירה":

רבי מרדכי הדריך את בני עדתו במעגלי הצדק והמשפט, התייצב מול ההשכלה האירופית, גירש את המורים הצרפתים הפטריוטים ובמקום הביא שישה מורים יהודים מלמדי קודש.

— שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, עמ' 19

בה' באלול 1880 ייסד בטנג'יר את בית הכנסת "עץ חיים", שהיה פעיל עד לשנת 1982, ומשנת 1994 פועל בו מוזיאון בשם "Fondation Lorin" (אנ').

מלבד ייסוד וועד הקהילה, בשנת 1912 ייסד בטנג'יר את אגודת "תורה וחיים".

הלך לעולמו בטנג'יר ב-20 בינואר 1917 (כ"ו בטבת ה'תרע"ז) ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי.

על שמו הוקם מוסד ליתומים יהודים בטנג'יר, ובית הכנסת שייסד קיבל את שמו לאחר פטירתו.

לאחר פטירתו, התמנו שני תלמידיו להנהגת קהילת טנג'יר, רבי יהודה בן שימול שבלט בסמכותו ההלכתית, ורבי יהודה אזאנקוט שלימד וההכשיר רבנים צעירים.

הנותר מדרשותיו, פסקי דינו ופיוטים שכתב רוכזו תחת ספר אחד:

• שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו - יצא לאור על ידי מכון מלכי רבנן, אשדוד תשע"ח.

• שמעון ואנונו, ארזי הלבנון - אנציקלופדיה לגאוני וחכמי יהדות ספרד והמזרח, תשס"ו, חלק ג', עמ' 1505
• אליעזר בשן, ר' מרדכי בן יוסף ג'ו - בין שמרנות לקידמה, באתר רמב"י

• Bengio, mordechai, באתר Brill References, בתוך Encyclopedia of Jews in the Islamic World
• מצבה של רבי מרדכי בנג'ו, טנג'יר, מרוקו הספרדית, 1983, באתר בית התפוצות
• Mordechai Bengio Rabbi of tangier, באתר Discovering Tangier
• Synagogue Rabbi Mordechai Bengio (Musée-Fondation Lorin), באתר Discovering Tangier
• מרדכי בן ג'ו, באתר "החכם היומי"
• מרדכי בן ג'ו (1827-1917), דף שער בספרייה הלאומית