מנשר אוקטוברמִנְשָׁר אוקטובר (ברוסית: Октябрьский Манифест) הוא קובץ של זכויות שניתן על ידי הצאר הרוסי ניקולאי השני ב־17 באוקטובר 1905 (לפי הלוח היוליאני; 30 באוקטובר לפי הלוח הגרגוריאני) כתגובה למהפכת 1905, ואשר סימן את סיומה של אוטוקרטיה בלתי מוגבלת ברוסיה והתחיל תקופה של מלוכה חוקתית. בין הזכויות שניתנו במנשר אוקטובר היו: חופש הדת, חופש הביטוי וחופש ההתארגנות. מנשר אוקטובר הוא גם הבסיס של החוקה הרוסית של שנת 1906. עם הצגת המנשר לצאר ב-14 באוקטובר (לפי הלוח היוליאני) בידי סרגיי ויטה ואלכסיס אובולסקי, התווכח הצאר על תוכנו במשך שלושה ימים. אולם בסופו של דבר אושר על ידו. לאחר פרסום המנשר התחרט הצאר על כך שחתם על המנשר. הוא אמר כי הרגיש באותו רגע "בחילה ובושה על הבגידה בשושלת". מנשר אוקטובר לא שינה את חייו של הרוסי הממוצע. למרות פרסום המנשר עדיין היה הצאר גורם מכריע בפוליטיקה הרוסית, שיכול לשנות ולהתאים את חוקי המדינה כרצונו. כמו כן שמר הצאר על שליטתו בפרלמנט הרוסי - הדומה. לדומה שנוצרה היו שני בתים, ואולם חברי אחד מהם בלבד היו צריכים להיבחר על ידי העם. יתר על כן, לדומה הייתה רק שליטה מוגבלת על התקציב ואף לא הייתה שום שליטה על הרשות המבצעת של הממשלה. בנוסף, זכויות האזרח וזכויות ההתאגדות שהוענקו בחוקי היסוד היו מוגבלות בהרבה מאלה שהובטח על ידי המניפסט.[1] ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|