|
מלכה פיוטרקובסקי
מלכה פּיוֹטְרקובסקי (נולדה בתשכ"ה, 1964) היא אשת ציבור ישראלית דתית, פעילה למען זכויות נשים ומחנכת, ממובילות תנועת לימוד התורה של נשים. מחברת הספר "מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי". ביוגרפיהפיוטרקובסקי נולדה למשפחת הֶרבּסט וגדלה באשדוד. כשהייתה בגיל 10, עברה משפחתה לירושלים, שם למדה בתיכון הדתי לבנות "פלך" בניהולה של פרופ' אליס שלוי. שירתה כמורה חיילת בקריית שמונה. השלימה תואר ראשון במדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בתלמוד באוניברסיטת תל אביב. במהלך שנים אלה שימשה מורה ומחנכת ב"פלך" וריכזה את לימודי התלמוד וההלכה במוסד. כתבה תוכניות לימוד לבגרות בתלמוד ועסקה בהנחיית מורים להוראת תושב"ע והלכה. פיוטרקובסקי עמדה בראש מדרשת לינדנבאום[1][2] (מדרשת ברוריה) וכראש תוכנית ההלכה במקום[דרושה הבהרה]. משנת תש"ע (2010), עם סיום עבודתה במדרשה, היא מלמדת במדרשת מגדל עוז, מת"ן השרון ברעננה, מדרשת עין פרת ועוד. פיוטרקובסקי היא ממקימי "פורום תקנה" לטיפול בתלונות על פגיעות מיניות בציבור הדתי-לאומי. חברת העמותה של בית ספר "מעלה" לקולנוע ותקשורת, חברה בוועדה הציבורית של "מבוי סתום" – לטיפול בעגונות ומסורבות גט, ושותפה לפעילות הארגון החברתי "מעגלי צדק". בשנת 2012 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן. בתשע"ד (2013) מונתה לחברה בוועדת סל התרופות של משרד הבריאות, כנציגת ציבור העוסקת בתחום ההלכה (קדם לה בתפקיד זה הרב יובל שרלו)[3]. בשנת 2015 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67[4]. בשנת 2017 דורגה על ידי מגזין פורבס במקום ה-26 מבין 50 הנשים המשפיעות בישראל[5]. פיוטרקובסקי מרצה בנושאי מנהיגות, יחסי דתיים וחילוניים במדינה, ההלכה כגורם משפיע בחיי הפרט והכלל במדינת ישראל ועוד. היא משיבה לשאלות הלכתיות המופנות אליה. חיים אישייםפיוטרקובסקי נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בתקוע. פעילותה ועמדותיה בתחום ההלכהפיוטרקובסקי פוסקת בין היתר בנושאי מניעת היריון והפלות מלאכותיות. פסיקתה נחשבת לעצמאית ומקלה לעומת המקובל בציבור הדתי. היא מותחת ביקורת על סיטואציה נפוצה לדבריה שבה רבנים מעודדים נישואי בוסר כדרך התמודדות עם איסור נגיעה. תנאי חשוב לנישואין לדעתה הוא יכולת להתפרנס והתבססות כלכלית. היא סבורה ששימוש באמצעי מניעה לצורך תכנון המשפחה הוא חובה קדושה ולדעתה אין להוליד ילדים ללא "רצון עז להביא ילד לעולם" ולפני שבני הזוג רכשו ביטחון בחיי הנישואין. לאחר הצגת מכלול השיקולים יש לאפשר לבני הזוג להחליט בעצמם כמה ידחו את ההיריון[6]. עמדתה, אותה הביעה בהקשר של הצבעה בוועדת סל הבריאות, היא שכל ההפלות המאושרות בידי הוועדות להפסקת היריון, מותרות לפי ההלכה[7]. פיוטרקובסקי מכונה בעיתונות הדתית "רבנית" או "אשת הלכה"[8][9]. באוגוסט 2014 יצא לאור ספרה, "מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי-ערכי", המאגד שאלות הלכתיות שהופנו לרבנית לאורך השנים, וכולל את מהליך החשיבה שהביא לתשובתה לשאלות. הספר זכה לביקורת[10][11][12] שגררה תגובות נגד של פיוטרקובסקי ואחרים[13][14]. באוקטובר 2020 קראה לבחינה הלכתית מחודשת של איסור הנגיעה של בני זוג בזמן נידה, בנימוק שהלכות נידה נקבעו בזמנים שהציפייה מהחיים הזוגיים הייתה שונה וכיום כוללת הזוגיות גם חברות נפש ולא רק מאמץ משותף להבאת ילדים, כפי שהיה, לדבריה, בתקופה בה נקבעה ההלכה. בשל כך, לדידה, יש להבחין בין מגע בעל תוכן מיני ובין מגע שמטרתו נחמה או חיבה, לפחות בימי השבעה נקיים האסורים לדבריה מדרבנן. לדבריה, "לא יכול להיות שאנחנו נקיים הלכה של המאה ה-12 כשהילדים שלנו חיים במאה 21, אנחנו חייבים לשוחח עם המציאות"[15]. הן הניתוח ההיסטורי והן המסקנה ההלכתית האפשרית ספגו ביקורת, בין השאר, בשל הקביעה כי לאחר ימי הווסת האיסור הוא מדרבנן, בניגוד למקובל בהלכה – בה עד לטבילת האשה האיסור עודו מדאורייתא[16]. במאי 2023 קראה פיוטרקובסקי ל"מרד נשים", לפיו כל הנשים תימנענה מללכת לטבילה במקווה כנדרש בהלכה כדי להתיר לבני הזוג לקיים יחסים לאחר ימי הוסת החודשית ושבעת הנקיים. פיוטרקובסקי טוענת כי יש לקיים מרד שכזה עד שלא תישאר בישראל ולו מסורבת גט אחת[17]. ספרה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||
