מזח

ערך זה עוסק במשטח הליכה מעל מים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מזח (פירושונים).

מזח^[1] הוא משטח הליכה מעל מים, הנתמך בעמודים או תמוכות. מבנהו הקל של המזח מאפשר לזרמי הגאות לשטוף תחתיו כמעט ללא הפרעה, זאת להבדיל מן הבסיס המוצק יותר של רציף היכול לשמש גם כשובר גלים. גודלם של מזחים ומורכבותם יכולים להשתנות, החל ממזח קל משקל העשוי מעץ ועד למבנים מורכבים הנכנסים לתוך המים לעומק של יותר מקילומטר.

מזחים נבנו למספר מטרות בעטיין צורתם של המזחים משתנה בהתאם לאזור בו הם מוקמים ומשמעות המונח "מזח" אינה אחידה בעולם כולו. לכן, בצפון אמריקה ובאוסטרליה, מקומות בהם נמלי-ים רבים נבנו בעבר כשהם מורכבים ממזחים רבים, משמעות המונח היא בדרך כלל מתקן המשמש, או שימש, לטיפול בסחורות. באירופה, לעומת זאת, שם הנמלים בנויים בדרך כלל על גבי רציפים בשפך נהרות, ולא על מזחים, משמעות המונח היא בעיקר למזח שנבנה במיוחד לשימושם של הולכי רגל.

ניתן לסווג מזחים למספר קבוצות, על פי מטרתם העיקרית. עם זאת מזחים רבים משמשים ליותר ממטרה אחת. לדוגמה, מזחים שנבנו להנאת המטיילים בשעות הפנאי, משמשים לעיתים גם כמעגן לספינות טיול וכלי שיט אחרים. אף מזחים שהוקמו למטרות מסחר ושינוע סחורות, הוסבו למסלולי הליכה להנאת הציבור. זאת, כאשר התייתרו עקב השינויים בשיטת שינוע הסחורות בנמלים.

מזחי עבודה נבנו לצורך תנועת נוסעים וסחורות מאוניות בנמל. קיימים שני סוגים עיקריים למזחי עבודה. מזחים בודדים וארוכים נמצאים בדרך כלל בנמלים שבהם טווחים גדולים של גאות ושפל, לכן המזח נכנס לעומק הים, כך שגם בעת השפל ניתן יהיה להשתמש בו לעגינת האוניות.

מזחים אלה היוו אלטרנטיבה חסכונית לבניית רציפים, המצריכים כאמור השקעה רבה יותר בבנייתם ואשר תנועת הסחורות בהם מוגבלת יותר וכן במקרים שבהם נבנו מזחים ייחודיים, למשל לפריקת פחם. דוגמה מוקדמת למזח עבודה בודד הוא מזח רייד (Ryde Pier), אשר הושלם בשנת 1814 ושימש מעבורות בין האי הבריטי לבין האי רייט (Isle of Wright).

סוג שונה של מזח עבודה, הנקרא לעיתים מזח אצבע, נבנה בנמלים שבהם טווח הגאות והשפל קטן יחסית. כאן היתרון העיקרי של המזח הוא בכך שהוא מאפשר שטח גדול יותר לאוניות לעגון לידו, מאשר ליד הרציפים הקצרים יותר בדרך כלל. באופן מסורתי היו אוניות עוגנות בניצב לרציף, כאשר חרטומן, או ירכתיהן קשורות אליו. מזחי האצבע הגדילו את השטח לעגינת האוניות ואיפשרו עגינתן כך שצידן ניצב במקביל למזח. דוגמאות טובות לרציפי אצבע ניתן לראות במזחי נהר ההדסון בעיר ניו יורק, או מזח האמברקדרו בסן פרנסיסקו.

עם עליית השימוש באוניות מכולה, עלה הצורך בשטחים גדולים לצורך אחסון המכולות סמוך למקום עגינת האוניות. באופן זה יצאו משימוש מזחי עבודה רבים. מזחי עבודה מעטים עדיין קיימים לעגינת אוניות נוסעים או סחורה בתפזורת. מזחי עבודה רבים נהרסו, או ננטשו, אבל אחרים הוסבו לשימוש הקהל הרחב. הדוגמה הידועה ביותר היא רציף 39 בסן פרנסיסקו.

מזחי הנופש הראשונים נבנו בבריטניה במהלך המאה התשע-עשרה. הקמת מסילות הרכבת איפשרו להמוני תיירים להגיע למקומות הנופש בחופי הים. יחד עם זאת, עקב טווחי הגאות והשפל הגדולים באי הבריטי, במקומות בילוי רבים לא ניתן היה לראות את הים מן החוף בשעת השפל. מזח הנופש אפשר לנופשים לטייל אל המים בכל עת.

על גבי מזחי נופש רבים נבנו מקומות בילוי ותיאטראות כדי להגביר את משיכתם לקהל. מזחים כאלה יכולים להיות מקורים בגג, או פתוחים ולעיתים אף להכיל שתי קומות.

מזחי הפנאי הראשונים נבנו מעץ. החל משנת 1855 נבנו גם מזחי פנאי ממתכת, הראשון בהם במרגייט שבאנגליה (Margate). אחד ממזחי המתכת הישנים ביותר, משנת 1860, עדיין עומד על תילו בסאות'פורט שבאנגליה.

מזחים רבים נבנו כדי לספק לדייגי חכות גישה נוחה יותר למקומות הדיג.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מזח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מזחים

• איגוד המזחים הלאומי של בריטניה
• תמונות מזחים בפליקר