|
יעקב ניצן (נציב שירות המדינה)
יעקב ניצן (29 בנובמבר 1921 - יוני 2015) היה נציב שירות המדינה בשנים 1968–1977. ביוגרפיהנולד כיעקב ריצ'מן ברובנו. עלה עם משפחתו לארץ ישראל בשנת 1935 ולמד באוניברסיטה העברית מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים[1]. התגורר בפלורנטין והיה מפקד בהגנה בחי"ש תל אביב. במלחמת העצמאות הוא היה קצין מנהלה בחטיבת גבעתי[2]. בתחילת 1952 מונה לסגן מנהל אדמיניסטרטיבי של תה"ל[3]. בהמשך היה עובד מנהלתי בכיר במשרד הביטחון. בראשית 1958 מונה לממונה על הכספים והמינהל בקונסוליה הישראלית בניו יורק[4]. בתפקידו זה, היה אחראי מנהלתי על הנציגויות הישראליות ברחבי ארצות הברית ויבשת אמריקה[2]. הוא שב לישראל באוקטובר 1961[5] ובדצמבר 1961 מונה לסמנכ"ל משרד החוץ לענייני מנהל[6]. ביולי 1965 יצא לגרמניה להכין את הקמת שגרירות ישראל בבון[7]. בסוף 1967 הוא סיים את תפקידו כסמנכ"ל משרד החוץ[8] והגיש מועמדות להיות נציב שירות המדינה[9]. באפריל 1968 החליטה הממשלה על מינויו לנציב שירות המדינה החל מיוני 1968[10]. בשנת 1969 הוא חתם על תקנות המאפשרות לעובד מדינה להמשיך לעבוד לאחר הגעה לגיל הפנסיה במשך עד שנתיים נוספות, גם אם אינו נחשב עובד חיוני[11]. במסגרת תפקידו עמד ניצן בראש ועדה לבדיקת ההוראות לגבי פעילות פוליטית של עובדי מדינה שהוקמה בסוף 1971[12]. ניצן סיים את כהונתו לאחר המהפך ועלו טענות שהוא הודח. ניצן הכחיש טענות אלו וטען שביקש לסיים את כהונתו עוד לפני הבחירות[13]. באוקטובר 1977 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של עמידר[14]. חיים אישייםבשנת 1946 נשא לאשה את חוה ברלב[15], ממנה התאלמן ב-2010. נפטר ביוני 2015, והובא למנוחות לצד אשתו חווה בבית העלמין בקיבוץ מעלה החמישה. הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
