יום ה-H (שוודיה)יום ה-H (בשוודית: Dagen H, מבוטא דַאגֶן-הוֹ) הוא כינויו של יום ה-3 בספטמבר 1967 בשוודיה. בשעה 5 בבוקר ביום זה שונה כיוון התנועה בכבישי שוודיה מנהיגה בצד שמאל לנהיגה בצד ימין. האות H היא האות הראשונה של המלה השוודית Högertrafik - תנועה בצד ימין. ההחלטה על ההחלפההטיעונים בעד ההחלפה היו:
עם זאת, השינוי לא זכה לתמיכה גדולה בקרב השוודים. ההצעה נדחתה פעם אחר פעם במהלך 40 השנים שקדמו לכך. במשאל עם בשנת 1955 הצביעו 85 אחוזים מהמצביעים בעד המשך הנהיגה בצד שמאל. בשנת 1963 אושרה ההחלפה בפרלמנט השוודי - הריקסדאג. ההיערכות ליום ה-Hבעקבות ההחלטה על ההחלפה הוקמה ה־Statens Högertrafikkomission (HTK) - "הוועדה הלאומית לנהיגה בצד ימין" כדי שתפקח על ביצוע ההחלטה. הוחל בביצועה של תוכנית חינוכית ארבע-שנתית בעזרתם של פסיכולוגים. עם התקרב יום ה-H, הוצבה בכל צומת קבוצה נוספת של תמרורים ורמזורים, עטופים בפלסטיק שחור. ביום ה-H פשטו עובדים על הרחובות כדי להסיר את הפלסטיק. כמו כן, נצבעו סימני דרך מקבילים על הכבישים בעזרת צבע לבן, שכוסו בסרט הדבקה שחור. לפני יום ה-H השתמשו בשוודיה בסימני דרך בצבע צהוב. רחובות חד־סטריים גרמו לבעיות מיוחדות. תחנות אוטובוס נבנו בצד השני של הכביש. צמתים עוצבו מחדש כדי לאפשר לתנועה להתמזג. שירות החשמליות הופסק, והוחלף באוטובוסים. נרכשו מעל אלף אוטובוסים חדשים שדלתותיהם נפתחו בצד ימין וכ־8,000 אוטובוסים ישנים יותר שופצו והותקנו בהם דלתות גם בצד השני. כל מכונית שוודית עברה שינוי, גם דגמים בעלי הגה בצד שמאל, כיוון שהיה צורך לכוון מחדש את אורות הדרך שלהם, שכן כאשר אורות הדרך מופעלים הם פונים מעט לצד הדרך כדי למנוע סינוור של הנהגים הבאים ממול, ועל כן היה צריך לכוונן את כל הפנסים שייטו ימינה במקום שמאלה. יום ה-Hבין השעות 1 אחר חצות ל-6 בבוקר ביום ה-H נאסרה כל תנועה שאינה חיונית. בסטוקהולם הוארך האיסור כדי לאפשר לצוותי עבודה לסדר מחדש את הצמתים והוא נמשך מ-10 בבוקר יום שבת עד 3 אחר הצהריים ביום ראשון. כל כלי רכב שנסע באותן שעות היה חייב לציית לכללי נהיגה מיוחדים. כל כלי הרכב היו חייבים לעצור בשעה 4:50 לפנות בוקר ולעבור לצד ימין של הכביש. בשעה 5:00 מותר היה להמשיך ולנסוע. לאחר יום ה-Hביום שני שלאחר יום ה-H דווח על 125 תאונות דרכים, בהשוואה ל-130 עד 198 בימי שני קודמים. אף תאונת דרכים קטלנית לא יוחסה להחלפה. עם זאת, קשישים רבים ויתרו על נהיגה בשל הצורך להתרגל לחוקי הדרך החדשים. מומחים טענו ששינוי נתיב הנהיגה לנתיב הימני יקטין את מספר תאונות הדרכים, כיוון שנהגים יזכו לשדה ראייה טוב יותר של הדרך שלפניהם. בנוסף, הנהגים היו מודעים לסיכון המוגבר ולכן נהגו בזהירות רבה יותר בשבועות הראשונים לאחר שינוי צד הנסיעה ואכן נצפתה ירידה בתביעות הביטוח של כ-40 אחוז. אך מספרים אלו לא החזיקו לאורך זמן ומספר תביעות הביטוח חזר לערך ה'נורמלי' לאחר 6 שבועות, וב-1969, מספר התאונות חזר להיות דומה למספר התאונות שלפני יום ה-H. ראו גםקישורים חיצוניים
|