יוליוס ראב

יוליוס ראב
Julius Raab

לידה	29 בנובמבר 1891 סנקט פלטן, אוסטריה
פטירה	8 בינואר 1964 (בגיל 72) וינה, אוסטריה
מדינה	אוסטריה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בווינה
השכלה	האוניברסיטה הטכנית של וינה אוניברסיטת וינה convent Gymnasium in Seitenstetten
מפלגה	מפלגת העם האוסטרית, המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית, מפלגת חזית המולדת האוסטרית
קנצלר אוסטריה 2 באפריל 1953 – 11 באפריל 1961 (8 שנים) → לאופולד פיגל אלפונס גורבאך ←
פרסים והוקרה
אזרחות כבוד של וינה (1961) טבעת הכבוד של שטיריה הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה צלב קרל טרופ

יוליוס ראב (בגרמנית: Julius Raab; ‏29 בנובמבר 1891 - 8 בינואר 1964) היה פוליטיקאי אוסטרי שמרני, קנצלר אוסטריה בין השנים 1953–1961.

ראב נולד בעיר סנקט פלטן שבאוסטריה לקבלן, וסבו היה יהודי מומר - בן למשפחת ראב. הוא למד הנדסת טכנולוגיה באוניברסיטה הטכנית של וינה. לימודיו בווינה נפסקו בעקבות שירותו כסגן חיל הרגלים של צבא אוסטריה במלחמת העולם הראשונה. לאחר שהתפטר מהצבא ב-1918, חזר ללמוד באוניברסיטה הטכנית. ב-1922 סיים את לימודיו, הצטרף לעסק של אביו ואף הקים עסק משל עצמו.

בתקופת לימודיו החל להתעניין בפוליטיקה. ב-1929 הוא נבחר לבית התחתון של הפרלמנט מטעם המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. באותו זמן הוא היה פעיל ביותר בפוליטיקה האוסטרית: בשנים 1940-1929 היה חבר במועצה הלאומית, בין השנים 1927-1934 היה חבר בפרלמנט, ובין השנים 1934-1938 חבר המועצה הכלכלית. ראב היה חבר במפלגה האוסטרופשיסטית חזית המולדת. בשנת 1938 מונה לשר המסחר והתקשורת בקבינט האוסטרי האחרון של קורט שושניג לפני הסיפוח לגרמניה הנאצית (האנשלוס), וארגן את קונגרס תאגיד המסחר האוסטרי הראשון. ראב נודע גם באנטישמיות שלו כחבר בפרלמנט, במיוחד לאחר שכינה בעת ישיבה בפרלמנט ב-1931 את המנהיג הסוציאליסטי אוטו באואר "חזיר יהודי חצוף".

ראב גורש לגמרי מחיי הפוליטיקה בתקופת האנשלוס, אך שלא כמנהיגים פוליטיים אחרים שנעלמו, נהרגו או נכלאו, הוא ניצל בעזרתו של המנהיג הנאצי המקומי של אוסטריה תחתית, שאותו הכיר באופן אישי. בשנים 1938-1945 לא התירו הנאצים לראב לעבוד בעסקו האישי, והוא הצטרף לתוכנית סלילת כביש. בתפקיד זה, הוא נתן מחסה זמני לאנשים רבים שנרדפו בידי הנאצים. אחד מהם היה לאופולד פיגל, מי שיהיה לימים קנצלר אוסטריה.

לאחר תבוסת הנאצים ב-1945 היה ראב ממקימי מפלגת העם האוסטרית ומנהיגה בשנים 1951-1960, וכיהן כחבר בקבינט האוסטרי הראשון לאחר המלחמה. באותה שנה הוא מונה לתפקיד שר התעמולה בממשלתו של לאופולד פיגל. ב-1 באפריל הוא נבחר לקנצלר אוסטריה וקיבל את אישור הכוחות הסובייטים לניסוח הסכם המדינה האוסטרית (Staatsvertrag). ב-1955 חתמו כל בעלות הברית שכבשו את אוסטריה על ההסכם, שבזכותו חודשה למעשה עצמאותה של אוסטריה.

ב-11 באפריל 1961 נפסקה כהונתו כקנצלר, אך הוא המשיך בחיים פוליטיים אקטיביים; התחרה במירוץ לנשיאות מטעם מפלגת העם, אך הפסיד לאדולף שרף.

ראב נפטר בווינה ב-8 בינואר 1964 לאחר מחלה ארוכה.

מדיה וקבצים בנושא יוליוס ראב בוויקישיתוף

• ביוגרפיה של יוליוס ראב (בגרמנית)
• ביוגרפיה נוספת של יוליוס ראב (בגרמנית)
• מידע סטטיסטי על יוליוס ראב (באנגלית)
• יוליוס ראב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יוליוס ראב, באתר Discogs (באנגלית)

הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר	מיכאל מאייר	יוהאן שובר	ואלטר ברייסקי	יוהאן שובר	איגנץ זייפל
1918–1920	1920–1921	1921–1922	26–27 בינואר 1922	ינואר–מאי 1922	1922–1924
רודולף רמק	איגנץ זייפל	ארנסט שטררוביץ'	יוהאן שובר	קרל ואוגוין	אוטו אנדר
1924–1926	1926–1929	מאי–ספטמבר 1929	1929–1930	ספטמבר–דצמבר 1930	1930–1931
קרל בורש	אנגלברט דולפוס	קורט שושניג	ארתור זייס-אינקווארט	קרל רנר	לאופולד פיגל
1931–1932	1932–1934	1934–1938	11–13 במרץ 1938	אפריל–דצמבר 1945	1945–1953
יוליוס ראב	אלפונס גורבך	יוזף קלאוס	ברונו קרייסקי	פרד זינובאץ	פרנץ ורניצקי
1953–1961	1961–1964	1964–1970	1970–1983	1983–1986	1986–1997
ויקטור קלימה	וולפגנג שיסל	אלפרד גוזנבאואר	ורנר פיימן	ריינהולד מיטרלהנר	כריסטיאן קרן
1997–2000	2000–2007	2007–2008	2008–2016	9–17 במאי 2016	2016–2017
סבסטיאן קורץ	בריגיטה בירליין	סבסטיאן קורץ	אלכסנדר שלנברג	קארל נהאמר
2017–2019	2019–2020	2020–2021	אוקטובר–דצמבר 2021	2021 ואילך