|
טנופוביר דיסופרוקסיל
טנופוביר דיסופרוקסיל (בלועזית:tenofovir disoproxil) הוא החומר הפעיל בתרופות אחדות ובהן: viread, truvada, atripla, eviplera, stribild . בחלקן זהו המרכיב היחיד של התרופה ובחלקן יש גם רכיבים אחרים. זוהי תרופה נוגדת נגיפים המשמשת (לבד או בשילוב תרופות אנטי-ויראליות אחרות) לטיפול בהפטיטיס B כרוני ולמניעת וטיפול באיידס (HIV/AIDS).[1] טיפול מומלץ גם באנטי-רטרו-וירוסים אחרים. תרופה זו משמשת למניעת HIV/איידס בקרב אלו בסיכון גבוה לפני חשיפה, ואחרי פציעה במחט או חשיפה אפשרית אחרת. התרופה נמכרת הן בפני עצמה והן בשילובים נוספים.[2] התרופה זמינה דרך הפה כטבלייה או אבקה. תופעות הלוואי השכיחות כוללות פריחה, בחילות, שלשולים, דיכאון וחולשה. תופעות לוואי חמורות כוללות כמות גבוהה של לקטט בדם וכבד מוגדל. אין התוויות נגד מוחלטות. ניתן ליטול אותה בהריון ונראה שהתרופה בטוחה לשימוש. התרופה עובדת על מנגנון של עיכוב רוורס טרנטקריפטאז ולכן מורידה את העומס הנגיפי בגוף. בשנת 1996 נרשמה התרופה כפטנט על Tenofovir ולאחר מכן אושרה לשימוש בארצות הברית בשנת 2001. .[3] התרופה זמינה בארצות הברית כתרופה גנרית החל משנת 2017.[4] בישראל התרופה מצריכה מרשם רופא.[5] שימושים רפואייםTenofovir disoproxil משמש כטיפול כרוני בהפטיטיס B ובזיהום HIV-1, טנופוביר מיועד בשילוב עם תרופות אנטי-רטרו-ויראליות אחרות לאנשים מגיל שנתיים ומעלה כאשר מדובר באיידס. עבור חולי הפטיטיס B כרוני, טנופוביר מיועד לחולים מגיל 12 ומעלה.[6] הפחתת סיכון ל-HIVניתן להשתמש בטנופוביר כמניעת ל-HIV לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבקות באמצעות העברה מינית או שימוש בסמים בהזרקה. סקירת Cochrane בחנה את השימוש ב-tenofovir כטיפול מונע של HIV לפני החשיפה ומצאה שגם tenofovir לבדו הפחית סיכון להידבקות וגם השילוב של tenofovir/emtricitabine הפחיתו את הסיכון להידבק ב-HIV בחולים בסיכון גבוה.[7]בנוסף המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ערכו מחקר בשיתוף עם משרד בריאות הציבור של תאילנד כדי לבדוק את היעילות של מתן טיפל יומי של טנופוביר לאנשים המזריקים תרופות לא חוקיות, כאמצעי מניעה. התוצאות מצאו שכיחות מופחתת של 48.9% של הנגיף בקרב קבוצת הנבדקים שקיבלו את התרופה בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו וכך הוכח שהיא יעילה.[8] תופעות לוואיTenofovir disoproxil בדרך כלל ללא תופעות לוואי חמורות ושיעורי הפסקת טיפול נמוכים בקרב אוכלוסיית HIV והפטיטיס B כרונית.[9] אין התוויות נגד לשימוש בתרופה זו. תופעות הלוואי השכיחות ביותר שדווחו עקב שימוש ב-tenofovir disoproxil היו בחילות ושלשולים וסחרחורות. תופעות לוואי אחרות כוללות דיכאון, הפרעות שינה, כאבי ראש, גירוד, פריחה וחום. תופעות לוואי מורות יותר נרשמו כאזהרה בארצות הברית אשר מזהירה התפרצות פוטנציאלית של חמצת לקטית או נזק לכבד עקב שימוש בטנופוביר דיסופרוקסיל.[10] שימוש ארוך טווח ב-tenofovir disoproxil קשור נפרטוקסיסיטי ואיבוד עצם. הצגה של רעילות נפרותית יכולה להופיע כתסמונת Fanconi, ופגיעה חריפה בכליות או ירידה בקצב הסינון הגלומרולרי (GFR).[11] הפסקת הטיפול ב-tenofovir disoproxil תוביל לרוב לריפוי הליקוי בכליות. רעילות נפרוקסימלית כנראה נגרמת מהצטברות צינוריות פרוקסימליות של Tenofovir disoproxil המובילה לריכוזים גבוהים בסרום. אינטראקציותTenofovir יוצר אינטראקציה עם דידנוזין ומעכבי פרוטאז שלHIV-.,Tenofovirעלהיר את ריכוזי דידנוזין ועלול לגרום לתופעות לוואי כגון דלקת לבלב ונוירופתיה . Tenofovir גם יוצר אינטראקציה עם מעכבי פרוטאז HIV-1 כגון atazanavir, על ידי הפחתת ריכוזי atazanavir תוך הגדלת ריכוזי tenofovir. בנוסף, מאחר שטנופובירפורק ומ מופרש בכליה, גם תרופות הפוגעות בתפקוד הכליות עלולות לגרום לבעיות. אדם בעל הפרעה בתפקוד הכליתי צריך לברר את ההפשרות בטיפול זה פַרמָקוֹלוֹגִיָהפרמקוקינטיקהTenofovir disoproxil היא פרו-תרופה שנספגת במהירות במעי ומתפרקת ומשחררת טנופוביר.[6] בתוך תאים, טנופוביר מזורחן ל-tenofovir diphosphate (שדומה לטרי פוספט, מכיוון שלטנופביר עצמו כבר יש שארית פוספונאט אחת), התרכובת הפעילה המעכבת את האנזים רוורס טרנסקריפטאז באמצעות הפסקת יצירת שרשרת DNA.[12][13] אצל אנשים בצום, הזמינות הביולוגית (F) היא 25%, והריכוזים הגבוהים ביותר בפלסמה בדם מגיעים לאחר שעה.[13] נטילה התרופה עם מזון שומני, מגיעים לריכוזים בפלזמה הגבוהים ביותר לאחר שעתיים, והשטח מתחת לעקומה (AUC) גדל ב-40%.[13] בנוסף הוא פועל כמעכב של ציטוכרום P450 1A2.[14] טנופוביר מופרש בעיקרו דרך הכליות, על ידי סינון גלומרולרי והן על ידי הפרשה טובולרית באמצעות חלבוני טרנספורט OAT1, OAT3 ו-ABCC4 . איתור בנוזלי גוףניתן למדוד טנופוביר בפלזמה על ידי כרומטוגרפיה. בדיקה נעשית על מנת לנטר את טיפול ולמנוע הצטברות תרופות ורעילות אצל אנשים עם בעיות כליות או כבד.[15][16][17] כימיהTenofovir היא נגזרת של אדנין וזו הייתה נקודת המוצא הכימית לסינתזה שפורסמה לראשונה[18] אשר נכללה בפטנטים לתרכובת. במהלך פיתוח התרופה, גילו כי הנגזרת אסטר הפוספונאט, הכי יעילה .tenofovir disoproxil, היה מעורב בדרל ארוכה של שינויים כימים עד שמצאו את התרכובת היעילה ביותר. קישורים חיצונייםהערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||
