טיפוגרפיה (באנגלית: Typography) היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט, כך שיהיה נגיש וקריא ועם זאת אסתטי או משקף מסר מסוים. מלאכה זו כוללת סידור אותיות, בחירת גופנים, גודל אות, גודל השוליים, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות. ארגון הטקסט בתוך פורמט, יצירת מבנה והיררכיה בטקסט בהתאם לתוכן ולהקשר, בניית שיטה וסגנון טיפוגרפי חזותי לעימוד. במלאכת הטיפוגרפיה עוסקים, בין היתר, מעצבים גרפיים, מעצבי אותיות, טיפוגרפים ופרסומאים.
מקור השם מיוונית: Typos (צורה או הטבעה) + Graphein (כתיבה).
טכניקות טיפוגרפיות
דפוס – טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור. רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים, אשר השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, עליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436. טכניקות הדפוס כוללות הדפסה ישירה – דפוס עץ, ליתוגרפיה, דפוס בלט, דפוס משי, דפוס צילינדר ועוד; הדפסה עקיפה – כגון דפוס אופסט – בה דמות המקור מועתקת ללוח ומן הלוח לנייר ההעתק; והדפסה דיגיטלית בה העברת האינפורמציה למדפסת נעשית דרך מחשב.
קליגרפיה – אמנות הכתיבה הקישוטית. עיצוב ויצירה ידנית של אותיות בעזרת כלים ייעודיים כגון מכחולים ומברשות. זוהי אמנות הדורשת מיומנות רבה. מקור המילה ביוונית – קאלוס "יופי", גראפוס "כתיבה". קליגרפיה היא תחום חשוב ועתיק יומין בקרב תרבויות שונות (במיוחד בתרבויות מזרח אסיה והאסלאם בהם היא נפוצה גם כיום) היא נתפסת כאמנות גבוהה ומעודנת. יש העוסקים בקליגרפיה גם כיום, ועל ידי שילובה בעיצוב, יצירת אמנות או גרפיטי.
