חדשות חוץחדשות חוץ, חדשות בינלאומיות או מודיעין זר הוא ז'רגון מדיה חדשותי לחדשות מחוץ למדינה בה משדרים. עבור עיתונאות, זהו ענף העוסק בחדשות הנשלחות על ידי כתבים זרים או סוכנויות חדשות, או, לאחרונה - מידע שנאסף או נחקר באמצעות טכנולוגיות תקשורת מרחוק, כגון טלפונים, טלוויזיות בלוויין או באינטרנט. למרות שברוב העולם דובר האנגלית תחום זה אינו נחשב בדרך כלל כהתמחות ספציפית עבור עיתונאים, הוא כך כמעט בכל העולם. בארצות הברית ישנה הבחנה מטושטשת בין "חדשות חוץ" ל"חדשות בינלאומיות", כאשר הן כוללות ישירות את הממשל הלאומי או המוסדות הלאומיים, כגון בעת מלחמות בהן מעורבת ארצות הברית, או פסגות של ארגונים רב-צדדיים שבהם ארצות הברית חברה. היסטוריהעם הולדת העיתונות המודרנית, רוב החדשות היו ידיעות זרות, כפי שנרשמו על ידי הקוראנטים של המאה ה-17 במערב ובמרכז אירופה, כמו ה-Daily Courant (אנגליה), ה-Nieuwe Tijudinger (אנטוורפן), ה-Relation (שטרסבורג), Avisa Relation oder Zeitung (וולפנביטל) ו-Courante Uyt Italien, Duytsland & C, (אמסטרדם). ומאחר שהעיתונים הללו נועדו לבנקאים ולסוחרים, הם הביאו בעיקר חדשות משווקים אחרים, שבדרך כלל התכוונו לאומות אחרות. בכל זאת, ראוי להעיר שמדינות לאום עדיין היו בתחילת הדרך באירופה של המאה ה-17. מהמאה ה-19 ואילך, עם עיתונים שכבר הוקמו באירופה, בארצות הברית ובכמה מדינות נוספות, אירעו חידושים בתחום הטלקומוניקציה כמו הטלגרף, מה שהפך חדשות חוץ לקלות יותר להפצה. סוכנויות הידיעות הראשונות נוסדו אז, ביניהן AFP (צרפת), רויטרס (בריטניה), וולף (כיום DPA, גרמניה) ו-AP (ארצות הברית). עיתונות מלחמה היא אחד מתתי התחומים הידועים ביותר של חדשות חוץ (אם כי סיקור מלחמות יכול להיות לאומי עבור התקשורת של מדינות לוחמות עצמן). כתבי חוץישנם בעצם שני סוגים של כתבים העוסקים בדיווחי חוץ: כתב חוץ (כתב במשרה מלאה המועסק על ידי מקור חדשותי) ושליח מיוחד (שנשלח לסקר נושא מסוים מחוץ למדינתו, ומוצב באופן זמני במקום). הקורספונדנט הוא כתב שבסיסו בעיר זרה (לעיתים קרובות בירת מדינה) המכסה אזור, מדינה או לפעמים אפילו יבשת שלמה. הוא מגיש סיפורים באופן קבוע לעורך החדשות. העורך אוסף חומרים לסיפורים אלה מגורמים מקומיים, מחברי הקהילה ומהתקשורת המקומית, כמו גם מאירועים שהוא עד להם ישירות. הכתבים בדרך כלל שומרים על קשר עם הקהילה המקומית ומקיימים קשרים עם עיתונאים וכתבים אחרים על מנת לזהות מקורות אסטרטגיים בממשלה, בקרב דיפלומטים, אנשי צבא וארגונים אחרים בשטח שעשויים לספק מידע חשוב. מספר הכתבים הזרים ירד משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות או יותר. לעיתים קרובות, חברת מדיה אינה מעוניינת או אינה יכולה להרשות לעצמה לתמוך בכתב יחיד, כמו במדינות מתפתחות רבות. במקומות מסוימים, הם לא יכולים לקבל אשרות בשל אילוצים פוליטיים, או תנאים מסוכנים אחרים האוסרים על חברת תקשורת להציב שם כתב. בשנים האחרונות, הירידה בכתבי החוץ נבעה מקיצוץ בחברות התקשורת (לעיתים קרובות, אך לא תמיד, כתוצאה מכלכלה בלבד). מבין העיתונים בשפה האנגלית, רק לשמונה עיתונים יומיים יש כתבים במשרה מלאה ביותר מעשר מדינות זרות, ארבע מארצות הברית, שלוש מבריטניה ואחת מהודו:
בישראלעוד מתקופת המנדט הבריטי העבירו העיתונים ידיעות מהעולם באמצעות סוכנויות ידיעות דוגמת "רויטרס". לאחר הקמת הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968, החלו להתפרסם חדשות חוץ במהדורת "מבט". להלן מספר הכתבים הישראלים במדינות זרות:
בעיתונים ובערוצים שבהם אין כתבים בעולם, העיתון או הערוץ שולח כתב מטעמו למדינה מסוימת בעולם בעת אירוע מיוחד. עורכי חדשות החוץ בישראלמואב ורדי הוא עורך חדשות החוץ של "כאן חדשות" מאז הקמתו ב-2017[1]. ערד ניר משמש כעורך חדשות החוץ של חברת החדשות מאז 1994. ניצן הורוביץ שימש כעורך חדשות החוץ בחדשות 10. הוא פרש מתפקידו זה בשלהי 2008 עם כניסתו לפוליטיקה[2]. ב-2010 מונה נדב איל לעורך חדשות החוץ[3], בנובמבר 2020 הוא פרש מהתפקיד לטובת כתיבה לידיעות אחרונות. עם זאת, איל המשיך לשמש פרשן בחדשות 13[4] עד פברואר 2023.[5] במקומו של נדב איל, מונה לתפקיד גיל תמרי[6]. ליבי אלון משמשת כעורכת חדשות החוץ בחדשות 14, ובנוסף משמשת כשליחת הערוץ לארצות הברית. סוכנויות ידיעותסוכנות ידיעות הוא ארגון של עיתונאים שהוקם כדי לספק דיווחי חדשות לעיתונים, כתבי עת, שדרני רדיו וטלוויזיה. ניתן להתייחס לסוכנות כזו גם כשירות קווי, ניוז קווי או שירות חדשות. מרבית שירותי סוכנויות הידיעות הגדולות מכילות חדשות חוץ. סוכנויות הידיעות הגדולות מכינות בדרך כלל כתבות חדשותיות קשות ומאמרים על תוכן שיכולים לשמש ארגוני חדשות אחרים ללא שינוי קטן או ללא שינוי, ולאחר מכן מוכרות אותם לארגוני חדשות אחרים. הם מספקים את המאמרים האלה בכמויות אלקטרוניות באמצעות שירותי תיל (במקור הם השתמשו בטלגרפיה; כיום הם משתמשים לעיתים קרובות באינטרנט). תאגידים, אנשים פרטיים, אנליסטים וסוכנויות ריגול עשויים להירשם גם כן. הערות שוליים
|