|
ו. פ. סינג
וישנתה פראתפ סינג (25 ביוני 1931 – 27 בנובמבר 2008), הידוע כ-ו. פ. סינג, היה פוליטיקאי הודי שכיהן כראש ממשלת הודו השביעי בין השנים 1989 ל-1990[1] וכראג'ה בהאדור ה-41 של מנדה.[2] סינג הוא ראש ממשלת הודו היחיד שגם היה בעל תואר מסורתי הודי. סינג היה חבר במפלגת הקונגרס הלאומי ההודי מ-1969 עד 1988, וכיהן מטעמה כחבר האספה המחוקקת של אוטר פרדש, חבר הלוק סבהה והרג'יה סבהה, כסגן שר ושר בממשלות אינדירה גנדי ורג'יב גנדי, כראש השרים של אוטר פרדש וכיושב ראש הרג'יה סבהה. בשנת 1988 פרש סינג ממפלגת הקונגרס והקים את מפלגת ג'נטה דאל, ועמד בראש קואליציה אנטי-קונגרסית בשם החזית הלאומית, שניצחה בבחירות לפרלמנט ההודי ב-1989, ניצחון שלאחריו מונה סינג לראש ממשלת הודו מטעמה. ממשלתו נפלה בהצעת אי-אמון ב-7 בנובמבר 1990. כהונתו כראש הממשלה נמשכה 343 ימים. ביוגרפיהסינג נולד ב-25 ביוני 1931. הוא אומץ על ידי הראג'ה בהדור ראם גופאל סינג ממנדה (אנ') שמינה אותו ליורש העצר. לאחר מות בהדור ראם גופאל מונה סינג לראג'ה בהדור של מנדה בשנת 1941.[3] סינג קיבל תואר ראשון באמנויות ומשפטים מאוניברסיטת אללאהבאד ותואר ראשון בפיזיקה ממכללת פרגוסון באוניברסיטת פונה.[4] סינג מת לאחר מאבק ממושך במיאלומה נפוצה ואי ספיקת כליות בבית החולים אפולו בדלהי ב-27 בנובמבר 2008, בגיל 77. גופתו נשרפה באללהבאד על גדות נהר הגנגס ב-29 בנובמבר 2008. קריירה פוליטיתסינג נבחר ב-1969 לחבר באספה המחוקקת של אוטר פרדש מטעם הקונגרס הלאומי ההודי.[5] בבחירות לפרלמנט ההודי ב-1971 נבחר סינג לחבר בלוק סבהה. ב-1974 מונה סינג לסגן שר המסחר על ידי אינדירה גנדי וב-1976 מונה לשר המסחר.[6] הוא הפסיד בניסיון להיבחר ללוק סבהה בבחירות ב-1977, אך נבחר מחדש בבחירות ב-1980. הוא שב והתפטר מהלוק סבהה עקב מינויו לראש השרים של אוטר פרדש באותה שנה.[7] סינג כיהן כראש השרים של אוטר פרדש במשך כשנתיים, אך לאחר הטבח בהמאי שבוצע על ידי פולאן דווי התפטר מתפקידו, וחזר לממשלת הודו כשר המסחר בשנת 1983.[8] לאחר רצח אינדירה גנדי והקמת ממשלה חדשה בראשות רג'יב גנדי ב-1984, מונה סינג לשר האוצר. ב-1987, לאחר לחץ מעשירי הודו, סינג הועבר לתפקיד שר ההגנה, תפקיד בו החזיק פחות משלושה חודשים, מ-27 בינואר עד 12 באפריל. ב-1984 נבחר סינג ליושב ראש הרג'יה סבהה, תפקיד בו החזיק עד התפטרותו מהרג'יה סבהה ב-1987 בעקבות עזיבתו את מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי. סינג שב ונבחר ללוק סבהה לאחר הפטרותו מהרג'יה סבהה ב-1989. הוא נבחר שוב ללוק סבהה ב-1991, הפעם האחרונה שבה התמודד בבחירות.[9] ראש ממשלת הודולקראת הבחירות ב-1989, סינג הקים מפלגה בשם ג'נטה דאל, והצליח ליצור קואליציה של מתנגדי רג'יב גנדי, שנקראה החזית הלאומית. החזית, שכללה מפלגות קומוניסטיות לצד מפלגת העם ההודית, זכתה ברוב והקימה ממשלה בראשות סינג, אך המפלגות הקומוניסטיות ומפלגת העם ההודית העדיפו לתמוך בה מבחוץ. סינג הושבע כראש ממשלה ב-2 בדצמבר 1989.[10] סינג התמודד עם המשבר הראשון שלו בתוך ימים ספורים לאחר כניסתו לתפקיד, כאשר חמושים קשמיריים חטפו את בתו של שר הפנים, מופתי מוחמד סעיד (אז ראש השרים של ג'אמו וקשמיר).[11] ממשלתו הסכימה לדרישה לשחרר חמושים בתמורה; בחלקו כדי לסיים את סערת הביקורת שבאה בעקבותיה, הוא מינה זמן קצר לאחר מכן את ג'גמוהן מלוטרה, בירוקרט לשעבר, כמושל ג'אמו וקשמיר.[12] ההינדים שהתגוררו בעמק קשמיר, נמלטו מהעמק בעקבות מתקפות של החזית לשחרור ג'אמו קשמיר ומורדים איסלאמיסטים בסוף 1989 ותחילת 1990.[13] מתוך כ-300,000 עד 600,000 הינדים שחיו בעמק קשמיר בשנת 1990 נותרו שם רק 2,000-3,000 בשנת 2016.[14] צבא הודו נפרס בחבל בינואר 1990 על מנת להשתלט על המצב. מפלגת העם ההודית קידמה סדר יום משלה. נשיא המפלגה, לאל קרישנה אדוואני, יצא למסע במדינות הצפוניות מתוך כוונה להגיע לאיודיה ולמסגד באבור ולהקים תחתיו מקדש לראמה[15] אדוואני נעצר באשמת הפרת השקט ובמתח קהילתי. בעקבות כך הודיעה מפלגת העם ההודית על השעיית תמיכתה בממשלת סינג.[16] ב-7 בנובמבר 1990 נערכה הצבעת אי-אמון בלוק סבהה בה הפסידה ממשלת סינג 142–346,[17] וסינג התפטר.[18] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
