|
ולדימיר בכטרב
ולדימיר בכטרב (ברוסית: Владимир Михайлович Бехтерев ; 20 בינואר (הלוח היוליאני, 1 בפברואר לפי הלוח הגרגוריאני) 1857 – 24 בדצמבר 1927, מוסקבה) היה פסיכיאטר, פסיכולוג ופיזיולוג רוסי. במהלך עבודתו פיתח תאוריות פסיכולוגיות וחקר מחלות ובמיוחד דלקת חוליות מקשחת. ביוגרפיהולדימיר בכטרב נולד בכפר בקרבת ויאטקה למשפחה של פקיד ממשלתי. הוא למד בגימנזיה בעיר ויאטקה ולאחר סיומה המשיך לאקדמיה לרפואה בסנקט פטרבורג. במהלך המלחמה עם האימפריה העות'מאנית בכטרב התנדב לצבא והעביר כמה חודשים בחזית הלחימה תוך מתן עזרה רפואית לפצועים. לאחר סיום הלימודים הוא הקדיש את עצמו לחקר מחלות עצבים. בשנת 1879 בכטרב התקבל לאיגוד הפסיכיאטרים של סנקט פטרבורג. בשנת 1884 בכטרב נסע לאירופה במטרה להשתלם אצל וילהלם וונדט וז'אן-מרטן שארקו ופסיכיאטרים נוספים. בשנת 1881 בכטרב סיים את עבודת הדוקטורט ובשנת 1885 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קאזאן. במקביל הוא ניהל קליניקה פסיכיאטרית בבית חולים המקומי. בתקופה זו הוא ביצע מחקר על דלקת חוליות מקשחת. בשנת 1893 ולדימיר בכטרב חזר לסנקט פטרבורג והחל בניהול קתדרה באקדמיה רפואית בה למד. בכטרב פעל רבות לקידום פסיכיאטריה ברוסיה. הוא היה עורך של ירחונים מקצועיים ופרסם מספר ספרים על פעילות המוח האנושי. במקביל לאיוואן פבלוב הוא חקר את התניה קלאסית. בנובמבר 1900 בכטרב נבחר ליושב ראש האיגוד הרוסי לפסיכולוגיה. בכטרב היה בין עורכיו של "Traite international de psychologie pathologique" שכלל מספר כרכים ופורסם בפריז על ידי צוות בינלאומי בשנים 1908-1910. בשנת 1908 בכטרב הקים מכון לחקר פסיכולוגיה ונוירולוגיה. לאחר מהפכת אוקטובר בכטרב ביקש מהשלטונות להעביר לארמון השיש את המכון שהקים. במאי 1918 הוא פנה לשלטונות עם הצעה להקים מכון לחקר המוח. המכון הוקם ובכטרב ניהל אותו עד לשנת 1927. בכטרב היה מבקר את עבודות של זיגמונד פרויד אך פעל שבמכון שהקים יהיו מחקרים בתחום פסיכואנליזה. בשנת 1927 ולדימיר בכטרב התחתן בפעם השנייה עם קרובת משפחה של גנריך יגודה. הוא נפטר באופן פתאומי ב-24 בדצמבר 1927. מספר ימים לפני פטירתו בכטרב בדק את מצבו הבריאותי של יוסיף סטלין ולפי מספר גרסאות פטירתו הפתאומית קשורה לממצאים שהוא גילה. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||
