he ויליאם טרנר (צייר)

ויליאם טרנר
William Turner
	דיוקן עצמי, 1799
לידה	23 באפריל 1775; מיידן ליין, הממלכה המאוחדת
פטירה	19 בדצמבר 1851 (בגיל 76); Cheyne Walk, הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	קתדרלת סנט פול בלונדון
מקום לימודים	האקדמיה המלכותית לאמנויות
תחום יצירה	אמנות חזותית, ציור נוף, ציור, איור
זרם באמנות	הרומנטיקה
הושפע על ידי	ג'ושוע ריינולדס, תומאס מלטון
יצירות ידועות	הטמרייר הלוחמת, דייג בים (אנ'), קרב טרפלגר (אנ'), גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה, ספינת העבדים, השחר אחרי המבול (אנ'), שריפת בתי הפרלמנט (אנ'), סערת שלג: חניבעל וצבאו חוצים את האלפים (אנ'), תעלת צ'יצ'סטר (אנ'), מזח קאלה (אנ')
חתימה

ג'וזף מלורד ויליאם טרנר (באנגלית: Joseph Mallord William Turner;‏ 23 באפריל 1775 – 19 בדצמבר 1851) היה צייר אנגלי, שנודע בעיקר בזכות ציורי הנוף שלו, שפיתח בהשראת ציירי הנוף ההולנדים לפניו. טרנר התעמק בעיקר בציורי נוף והתמקד בעיקר במשחק האפקטים השונים של האור. טרנר השפיע על האימפרסיוניסטים הצרפתים ונחשב למייצג הזרם הרומנטי באנגליה.

קורות חייו ופועלו

טרנר נולד בלונדון לאב שהיה יצרן פאות נכריות ושהפך לספר. אמו סבלה ממחלת נפש אחרי מותה של אחותו הצעירה. בהיותו בן עשר שנים שלח אותו אביו להתגורר אצל דודו בעיירה ברנטפורד (אנ') שממערב ללונדון, שם גילה את הציור. בגיל אחת עשרה כבר הספיק לצייר ציורים רבים, שאביו הציג בחלון הראווה של המספרה שלו. ב-1790 התקבל ללמוד באקדמיה המלכותית לאמנויות, ובקיץ של אותה שנה הציג ציור בצבעי מים בתערוכת האקדמיה. ב-1796 הציג את ציורו הראשון בצבעי שמן, ומאז הוצגו ציוריו בתערוכות האקדמיה במשך כל ימי חייו.

ב-1798 התקבל טרנר כחבר האקדמיה המלכותית לאמנות. ב-1802 יצא למסע בשווייץ ובצרפת, ולמד במוזיאון הלובר בפריז. הוא הרבה לנסוע באירופה וביקר פעמים רבות באיטליה. טרנר לא נישא מעולם, אך הייתה לו פילגש, שרה דאנבי, שילדה לו שתי בנות. ב-1804 נפטרה אמו, אחרי שהתגוררה בבית מחסה לחולי נפש. אביו, שהתגורר אצלו במשך כשלושים שנה ועזר לו בעבודה בסטודיו שלו, נפטר ב-1829, והוא נתפס להתקפות של דיכאון.

טרנר הוא דוגמה לציור הרומנטי באנגליה הן בנושאים והן בטכניקה המיוחדת לו. הוא צייר נוף אנגלי טיפוסי, ועסק ברישומים של צמחייה ונופי נהר. עם השנים עבר לציור באורח חופשי וכתמי יותר, שנבע מטיוליו בחיק הטבע ומהתרשמותו ממזג האוויר באנגליה (גשום וערפילי). טרנר הושפע גם מהטכנולוגיה המתקדמת. ציוריו הרומנטיים עוסקים במאבקים בין כוחות הטבע, במרחבים אינסופיים ובקדמה הטכנולוגית, ומספר רב מציוריו התמקד בספינות מפרש ויקטוריאניות. הצבעים מתמזגים, האווירה מטושטשת, סערות בטבע, שריפות כמטפורה למצוקתו הנפשית של טרנר. הטכניקה שלו היא להשתמש בצבעי שמן על בד כבצבעי מים. הוא הפיק שקיפויות, מעברי צבע רכים. טרנר מת בביתו בלונדון ב-1851, ובהתאם לצוואתו נקבר בקתדרלת סנט פול. בצוואתו הועיד את כספו לעזרה לאמנים עניים, והוריש את כל ציוריו לאומה הבריטית. עשרים שנה אחרי מותו העביר הפרלמנט הבריטי חוק שאיפשר להשאיל את תמונותיו למוזיאונים שמחוץ ללונדון.

ב-1982 נוסד על שמו פרס טרנר הניתן מדי שנה מטעם גלריית טייט לאמנים בריטיים בתחום האומנות העכשווית.

ב-20 בפברואר 2020 הוכנסו למערכת הכספים בבריטניה שטרות בערך של 20 ליש"ט ועליהם דיוקנו של ויליאם טרנר.^[1]

ציורי המקרא

ויליאם טרנר יצר ציורים של נופי המקרא לפי מתוות ורישומים של נוסעים שביקרו בארץ ישראל. 26 מתוכם עובדו לתחריטים ופורסמו לראשונה ב-1836 בכרכי "איורי נוף למקרא" (Landscape Illustrations of the Bible) שהפיקו האחים פינדן (Finden). הציורים הראו את נופי ים המלח, בריכות שלמה, בית לחם, נצרת, הר סיני, יריחו, קבר רחל, יפו וכמה ממראות ירושלים. ב-1979 הוצגה במוזיאון ישראל תערוכה של רישומים ואקוורלים בשם "טרנר וכתבי הקודש" שאצר החוקר מרדכי עומר. בהקדמה לקטלוג התערוכה כתב עומר על גורל האקוורלים של טרנר, על השפעת המקרא והברית החדשה על ציוריו, על ציורים מקראיים אחרים שצייר ועל האמנים שהכינו את הסקיצות שעל-פיהן עיבד טרנר את ציוריו אלה.^[2]