|
הפארק הלאומי הורטובאג'
 הורטובאג' (הונגרית: Hortobágyi Nemzeti Park) הוא שמם של כפר במחוז היידו-ביהר ושל פארק לאומי המשתרע על פני 800 קמ"ר במזרח הונגריה, הידוע בפולקלור ובהיסטוריה התרבותית שלו. הפארק הוא חלק מאלפלד (המישור ההונגרי הגדול), והוא הוקם ב-1973 כאשר ב-1999 הוא הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הורטובאג' הוא האזור המוגן הגדול ביותר בהונגריה, והוא ערבת הדשא הטבעית הגדולה ביותר באירופה. היסטוריהההתיישבות האנושית המשמעותית הראשונה באזור הורטובאג' הייתה כאשר בתחילת האלף ה-2 לפנה"ס היגרו למקום נוודים אשר הותירו אחריהם תלי קבורה, ומעבר לכך אין כמעט עדויות כלשהן לנוכחות אנושית במקום. לא אירעו באזור אירועים משמעותיים עד לתקופת קיומה של האימפריה הרומית, וגם בתקופה זו היה הורטובאג' מחוץ לגבולות האימפריה והיה מאוכלס בעיקר על ידי הסרמטים ששימשו כשכירי חרב בחיל העזר של הצבא הרומי. האווארים החלו ליישב את הורטובאג' בערך במאה ה-6 לספירה, ואת מקומם ירשו שבטים ממוצא סלאבי. המדיארים הראשונים הגיעו לאזור רק בשלהי המאה ה-9 ותחילת המאה ה-10, ומנהיגם היה ארפאד. הייתה זו תחילת התהליך שהוביל לבסוף להקמתה של הונגריה. האזור התאים במידה רבה לביות בעלי חיים והכיל שטחי מרעה נרחבים, ובתהליך התיישבות שנמשך עד ראשית המאה ה-13 הוקמו יישובים רבים בהורטובאג' על נתיב מסחר שהוביל מבודה לטרנסילבניה. כמעט כל היישובים שהוקמו בהורטובאג' נחרבו עם פלישת המונגולים בין 1241 ל-1242, ורבים לא שוקמו לאחר שהמונגולים נסוגו מהאזור. מגפת המוות השחור, שזרעה חורבן באירופה באמצע המאה ה-14, הובילה לנטישתם ולירידה בכמות האוכלוסייה של כפרים רבים, תהליך שהואץ בעקבות התפתחותה וגדילתה של העיר דברצן. האימפריה העות'מאנית כבשה את דברצן ואת אזור הורטובאג' כולו בשנות ה-40 של המאה ה-16, וכפרים נוספים ננטשו במלחמות שפקדו את האזור עד לגירוש העות'מאנים בתחילת המאה ה-18. בתקופת השלטון העות'מאני התגבשה הכלכלה של אזור הורטובאג', והיא התבססה על עדרי בעלי חיים שרעו במרחבים הפתוחים מתחילת האביב ועד סוף הסתיו. כלכלת המרעה חדלה להתקיים בסוף המאה ה-19, בעקבות המצב הכלכלי הירוד והשינויים בהרגלי התזונה של התושבים המקומיים. במקביל לכך החל השימוש במערכות לשליטה על זרימת המים של נהר טיסה, דבר שהוביל לייבוש שטחי מרעה לחים, לתופעה של רעיית יתר בתחילת המאה ה-20 ולהגדלת רמת הבסיסיות של הקרקע. לאורך המאה ה-20 נעשו מספר ניסיונות לגוון את השימוש בקרקעות של הורטובאג', ובהן הקמת בריכות דגים בשטח של 65 קמ"ר בשנות מלחמת העולם הראשונה ובשנות ה-50. ניסיונות ליצירת יערות וגידול אורז נכשלו בשל השינויים הכפויים בהרכב הקרקע. כיום ידוע כי תהליך הפיכת הקרקע ליותר בסיסית החל לפני כ-10,000 שנים, כאשר הטיסה החל לחצוב את דרכו דרך המישור ההונגרי הגדול וניתק נחלים רבים ממקורותיהם בהרים שמצפון להורטובאג'. תיאורהפארק הלאומי הורטובאג' שוכן במישור טיסה, הנמצא בחלקה המזרחי של הונגריה. למעט צדו הצפוני גובל הפארק במספר יישובים, שהעיקריים מביניהם הם טיספירד השוכן על גדות הטיסה והעיר דברצן. בפארק שוכנים תלי קבורה הידועים בכינוי קורגאנים ומתוארכים לתקופת הברונזה המוקדמת. גובהם של התלים הוא בין 5 ל-10 מטרים, וקוטרם הוא בין 20 ל-50 מטרים. שתי הצורות הבולטות הן חצי כדור או חרוט. כל התלים הוקמו באזורים יבשים ובקרבת מקור מים. בחלק ניכר מהתלים נקברו אנשים במספר תקופות עוקבות, ועל חלקם נבנו כנסיות על ידי ההונגרים. התלים הנמוכים יותר שמצויים בשטחו של הפארק הם שריד ליישובים עתיקים שנעלמו במשך השנים. בימי הביניים הוקמו יישובים רבים לאורך הדרך שחיברה בין דברצן לטיספרד, ולמרביתם היו כנסיות. יישובים רבים חדלו מלהתקיים בעקבות התדלדלות האוכלוסייה שהחלה במאה ה-14. בשנים שלאחר מכן המבנים המלאכותיים היחידים שהוקמו בהורטובאג' היו מבנים זמניים ששימשו כמחסה לבעלי חיים ולבני אדם. מתקופה זו שרדו רק גשרי אבן ומבנים שמכונים צ'ארדה (csárda). ב-1809 נבנה גשר זאדור בדרום הפארק, ובו היו תשע קשתות. עם זאת, ב-1830 נהרסו שני קצות הגשר בשיטפון שפקד את הפארק, והגשר נותר במצבו זה עד היום. גשר תשע הקשתות שנבנה בהורטובאג' בין 1827 ל-1833 הוא גשר האבן הארוך ביותר בהונגריה שעדיין קיים, והוא החליף גשר עץ קדום יותר שהיה קיים מאז המאה ה-14. מבני הצ'ארדה הם פונדקים שנבנו במאה ה-18 ובמאה ה-19 עבור הנוסעים שעברו בשטחי הפארק. כל צ'ארדה היה מורכב בדרך כלל משני מבנים חד-קומתיים שנבנו זה מול זה, וגגם היה עשוי מרעפים או מאריחים. אחד מן המבנים הכיל טברנה שממנה הייתה גישה למרתף יינות ולעיתים גם חדרי שינה, ובמבנה נגדי היו אורווה לסוסים ומקום אחסון למרכבות. קישורים חיצוניים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
