המטבח הרומני

המטבח הרומני משלב מספר השפעות תרבותיות, וניכר בו מיזוג התרבויות השונות שהשפיעו על תולדותיה של רומניה. המטבח הרומני מושפע בעיקר מן המטבח הבלקני והמטבח הטורקי, אולם קיימות בו גם השפעות רחוקות יותר, למשל מן המטבח הגרמני והמטבח ההונגרי. בניגוד למטבח הטורקי, אשר אופיו מוכתב בין היתר מחוקי האכילה באסלאם (חלאל), המטבח הרומני מרבה להשתמש בבשר חזיר, האסור על פי האסלאם. יחד עם זאת, חלק מהמאכלים כמו צ'ולאמה, באו מהמטבח הטורקי.

אכילה ממלאת תפקיד חשוב בתרבות ובמסורת הרומנית, וקיימים פתגמים רבים העוסקים במזון. חלק מן המתכונים נובעים ממסורות ארוכות בשנים, עוד מימי הרומים. כך, למשל, קיימת עוגה בשם plăcintă, אשר ככל הנראה נובעת עוד מימי הרומאים והשימוש המקורי במילה placenta (שכיום מציינת שליה).

אחד המאכלים הבולטים במטבח הרומני הוא הממליגה, דייסת קמח תירס המקבילה לפולנטה האיטלקית. הממליגה נחשבת למנה העיקרית של בני המעמדות הנמוכים (כפי שמתבטא בפתגם – N-are nici o mămăligă pe masă - "אין לו אפילו ממליגה על השולחן"), והיא זוכה כיום לתחייה מחודשת. נהוג לאכול ממליגה בחורף, לאחר קציר התירס. לממליגה סגנונות הגשה שונים: שמנת עם קשקבל, גבינה מלוחה (בדומה לגבינה בולגרית), גבינה מתוקה, בשר הודו, לצד צלי עם רוטב (טוקאנה), עם ביצת עין מעל הממליגה ועוד. כתוספת מקובלת ניתן להזכיר את הגיבץ', נזיד ירקות (המוכר בשם זה גם בארץ). לעיתים עשויים להוסיף לו גם בשר כבש.

הבשר הנפוץ ביותר במטבח הרומני הוא בשר החזיר (כפי שמתבטא בפתגם - Peştele cel mai bun, tot porcul rămâne - "הדג הכי טוב יהיה תמיד החזיר"), אבל קיימת גם צריכה של בשר עוף (אוסטרופל), בשר בקר, בשר כבש ודגים. בחלק מהאזורים נפוץ סלמי מסוג באביק ונקניקי חורף כדוגמת סלמי סיביו.

הקינוחים הרומנים מאופיינים במתיקות גבוהה, למשל מלאי ופפנש.

המרקים הרומנים - יש שלושה סוגי מרקים מקובלים ברומניה, צ'ורבה, מרק שהגיע לרומניה מהבולגרים ומהסרבים, סופה, מרק צח המועשר לעיתים עם שמנת ובורש, מרק ממוצא סלאבי. בין המרקים השכיחים נמנים מרק שעועית, מרק פרישוארה (כדורי בשר), מרק דגים, מרק קיבה.

ממרחים נפוצים הם סלט חצילים רומני, יאחנייה (ממרח שעועית) ואיקרה.

סרמאלה - ממולאים משני סוגים, לפי העטיפה שלהם, כרוב ממולא ועלי גפן ממולאים.

לרגל חג המולד נהוג לשחוט חזיר שלם ולהכין ממנו מעדנים שונים, ובכללם:

• נדבת החזיר - ארוחה מסורתית של השוחטים והמפרקים את החזיר.
• נקניקית הקרנצי cârnaţi
• נקניקית הקלטבושי caltaboşi העשויה מכבד וחלקים פנימיים אחרים
• קרישה של חלקים קשים לבישול, כמו כפות הרגליים והאזניים
• טוקיטורה tochitură תבשיל קדרה עם ממליגה, יין ("כך שהחזיר יוכל לשחות")

הארוחה מלווה בקוזונאק (עוגת שמרים).

לרגל חג הפסחא מוגשים בשר כבש צלוי ותבשיל של חלקים פנימיים עם ירקות. המנה האחרונה היא פסקה, עוגה עשויה מגבינת קוטג'.

ליין מעמד חשוב ברומניה, שהיא יצרנית היין החמישית בגודלה בעולם. בירה רומנית מבושלת בהשפעה גרמנית.

ברומניה מצויים מפעלים גדולים לגבינת קשקבל, המשמשת במאכלים רבים.

רומניה היא יצרנית השזיפים השנייה בכמות בעולם, כשרוב היבול מוקדש להכנת צויקה (ţuică), ליקר שזיפים, הוא הסליבוביץ הבלקני.

בוסויואקה דה בוחוטין (Busuioaca de Bohotin) הוא זן ענבי יין רומני ייחודי שגדל בכרמים רומניים (בעיקר באזור בוחוטין שבמחוז יאשי.

סלמי סיביו הוא מוצר בעל מעמד גאוגרפי מוגן^[1].

ערך מורחב – מסעדה רומנית בישראל

העולים מרומניה הביאו עימם את המסורות הקולינריות, אשר בקרב משפחות שומרות כשרות הושפעו גם מן המטבח היהודי-אשכנזי, ובכלל זאת הכנת געפילטע פיש, דג מלוח ורגל קרושה.

המסעדות הרומניות בישראל היו מן המסעדות ה"אתניות" הראשונות שהופיעו במדינה, ושירתו בעיקר את בני העדה. בין המסעדות הרומניות בישראל: מישו מלך הקבב ביפו, סמי וסוסו בשוק העירוני של באר שבע ומסעדת הניצחון לשעבר באשקלון.

• רשימת מאכלים רומניים
• Caru' cu Bere
• מישו מלך הקבב

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: המטבח הרומני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המטבח הרומני

• אנה וגנר, מאחורי סיר הצ'ורבה, באתר ynet, 26 במרץ 2001
• אנה וגנר, מרומניה, לאשדוד באהבה, באתר ynet, 11 במרץ 2003
• רפי אהרונוביץ', החיים זה לא רק צ'ורבה: שמחת חיים נוסח רומניה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2008
• Manger à l’orientale en Roumanie (בצרפתית)
• Romanian Cuisine. Bucharestian.com (באנגלית)
• בישול רומני, דף שער בספרייה הלאומית