|
הטיההַטָּיָה (גם: נְטַאי; מכונה בָּיָאס, מאנגלית Bias) הוא עיוות של תוצאות מדידה או הערכה המוביל לפירוש מוטעה שלהן[1]. לדוגמה, מתן העדפה מודעת או בלתי מודעת לנקודת מבט (פרספקטיבה) או אידאולוגיה מסוימת על פני החלופות האחרות. גורמים להטיהישנם גורמים רבים היכולים ליצור הטיה. בשלב איסוף הנתונים ההטיה יכולה להיווצר בעקבות גורמים הקשורים במכשיר המדידה או בכלי ההערכה, בגורמים הקשורים במושא ההערכה (אדם, חפץ, תופעה וכו'), בגורמים הקשורים בסיטואציית ההערכה ובאינטראקציות שבין כל הגורמים הללו[1]. היבט קוגניטיבי ופסיכולוגי
אחד הגורמים האפשריים להטיה בתהליכים התפיסה והחשיבה האנושיים היא הסכמות. הסכמות מסייעות לאדם להבין את העולם באופן יעיל על סמך ניסיון העבר שלו ומאפשרות לו להתמודד עם היצף מידע של גירויים מהסביבה לנוכח צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית[2]. צוואר הבקבוק נוצר משום שהזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד[3]. הסכמות משפיעות על החשיבה בכך שהן פועלות כמסנן עבור מנגנוני הקשב שלרוב מאפשר רק למידע שתואם אותן להירשם בתודעה ולעבור את תהליך הקידוד בזיכרון לטווח ארוך. לא רק זאת, אלא שהן משפיעות גם על המידה ואופן השליפה של אותו המידע. כתוצאה מכך יש להן עמידות בפני מידע סותר ונטייה לעודד התנהגות אשר תוביל לאישורן[2]. נאמר שמישהו הוא בעל דעה מוטה, אם שיקול דעתו מושפע מהטיה עד לרמה שבה השקפותיו אינן יכולות להיתפס כנייטרליות או אובייקטיביות, אלא כסובייקטיביות. הטיה יכולה, למשל, לגרום לאדם לקבל או לדחות את האמת שבטענה מסוימת, לא בשל חוזקם של הטיעונים ממנה היא מורכבת, אלא מכיוון שהיא תואמת או בלתי תואמת את רעיונותיו המגובשים-מראש. דבר זה מכונה הטיית אישור. בפועל, הטיה נובעת לעיתים קרובות מהעדפה לא-מודעת מצדו של האדם אשר נדרש לברור או לתווך בנושא כלשהו שלא מתוך עניין אישי. היבט מערכתיהטיה מערכתית (systematic bias) נגרמת כתוצאה מפגם מובנה במערכת שבה נוצרת הטיה (דוגמה - תרמוסטט שלא כויל כראוי ייטה במספר מעלות קבוע). כתוצאה מכך, הטיה מערכתית גורמת לשגיאות מערכתיות. זאת בניגוד לשגיאות אקראיות שפעמים רבות מבטלות את עצמן. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים |
