דמיטרי מנדלייב

דמיטרי מנדלייב
Dmitri Mendeleev
Дмитрий Менделеев

לידה	8 בפברואר 1834 טובולסק, פלך טובולסק, האימפריה הרוסית
פטירה	2 בפברואר 1907 (בגיל 72) סנקט פטרבורג, מחוז סנקט פטרסבורג, האימפריה הרוסית
שם לידה	Дмитрій Ивановичъ Менделѣевъ
ענף מדעי	כימיה
מקום מגורים	האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית
מקום קבורה	ליטרטורסקיה מוסטקי
מקום לימודים	Main Pedagogical Institute (1855) אוניברסיטת סנקט פטרבורג מכון הממלכתי לטכנולוגיה של סנקט פטרבורג
מנחה לדוקטורט	Alexander Voskresensky
מוסדות	האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג (1857–1890) St. Petersburg Practical Institute of Technology (1863–1872) Richelieu Lyceum (1855–1856) אוניברסיטת סנקט פטרבורג
תלמידי דוקטורט	Dmitri Konovalov, Gavriil Gustavson, Boris Weinberg, Venyamin Klyachkin
פרסים והוקרה	אביר במסדר אלכסנדר נבסקי מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2 מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 אות המסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1 אביר בלגיון הכבוד מדליית דייווי (1882) אות מסדר העיט הלבן עיטור אנה הקדושה, דרגה ראשונה מדליית קופלי (1905) מסדר סנטה אנה, דרגה 2 חבר זר של החברה המלכותית (19 במאי 1892) פרס פאראדיי (1889) פרס דמידוב (1862)
בן או בת זוג	Anna Ivanova Popova (אפריל 1882–ערך בלתי־ידוע) Feozva Nikitichna Leshcheva (1862–1882)
צאצאים	Vladimir Mendeleev, Lyubov Blok, Vasiliy Mendeleev
הערות	היסוד ה-101, מנדלביום, קרוי על שמו
תרומות עיקריות
פיתוח הטבלה המחזורית של היסודות
חתימה

התאריכים המצוינים בערך זה הם על פי הלוח הגריגוריאני, אלא אם צוין במפורש אחרת.

דמיטרי איוונוביץ' מנדלייב (ברוסית: ‏Дми́трий Ива́нович Менделе́ев^ⓘ‏^Ⓘ‏;‏ 8 בפברואר 1834 – 2 בפברואר 1907 על פי הלוח הגרגוריאני הנהוג בימינו; 27 בינואר 1834 – 20 בינואר 1907 על פי הלוח היוליאני) היה כימאי רוסי, מפתח הטבלה המחזורית של היסודות.

מנדלייב נולד בעיר טובולסק שבסיביר ב-1834 כבן הזקונים למשפחה מרובת ילדים, והיה הילד ה-14 או ה-17 במספר (קיימים מקורות סותרים). שמונה אחים שלו מתו בילדותם ושלושה מהם אף בהיותם עוללים, עוד טרם ניתן להם שם.

מנדלייב התקבל למכון הפדגוגי המרכזי באוניברסיטת סנקט פטרבורג. אומנם הייתה זו מכללה למורים, אך הוא קיבל הכשרה מדעית מצוינת בזכות חברי סגל האוניברסיטה שלימדו גם במכללה ואפשרו לו לעסוק במחקר. לאחר שהוסמך כמורה זכה במלגת הצטיינות שאפשרה לו להשתלם במרכזי העשייה המדעית של אותם ימים – בצרפת ובגרמניה.

בשנים 1859–1861 חקר בפריז את צפיפות הגזים, והמשיך להיידלברג, שם עסק בחקר הספקטרוסקופ יחד עם קירכהוף. ב-1863 חזר לרוסיה, והתמנה לפרופסור לכימיה במכון הטכנולוגי ובאוניברסיטה של סנקט פטרבורג. הוא נעשה למרצה נערץ: בהופעה נלהבת ואקסצנטרית (עם רעמת שיער וזקן שטרח לספר רק פעם בשנה) הציג חידושים מחזית המדע, חינך לחשיבה מדעית, וסחף אחריו רבים.

כמורה, היה לצנינים בעיניו היעדרו של ספר כימיה מעודכן ברוסית. הוא החליט אפוא לגשת לכתיבה, אלא שאז גילה שעליו להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר בעולם הכימיה. המאה ה-19 שקקה פעילות בחקר הכימיה, ומראשיתה ועד מחציתה הוכפל מספר היסודות המוכרים. אך הידע שהצטבר היה מגובב, ומנדלייב הגיע למסקנה שלא יוכל לכתוב ספר ראוי לשמו כל עוד לא ייצור מבנה מאורגן ליסודות השונים. כך, משיקולים דידקטיים, ניגש למשימה מדעית שהיוותה אתגר גם לרבים לפניו. נקודת המוצא של מנדלייב, כמו של קודמיו, הייתה שהעולם לא יכול להיות מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים, וכי חיפוש חוקיות בתכונות של היסודות חייב להיות קשור לסידורם לפי משקל אטומי עולה.

מנדלייב נהג לשחק סוליטר בנסיעותיו הארוכות מביתו בעיר לאחוזתו בכפר. גם למחקר שלו ניגש כאל משחק קלפים. לכל יסוד הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ואת 63 הכרטיסים פרש בסדר עולה של משקלים אטומיים: מאטום המימן, שלו יוחס הערך 1, ועד ליסוד עופרת – שהאטום שלו כבד ממימן פי 207. לאחר מכן ניסה למיין אותם על פי קווי דמיון שונים, פעם ועוד פעם.

ביום שני, 17 בפברואר 1869, מצא מנדלייב שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומיים, ותכונותיהם משתנות בהדרגה, וכן שלאחר כל כמה יסודות שב ומופיע באופן מחזורי יסוד שתכונותיו והתנהגותו דומים ליסוד שהופיע קודם לכן. בטבלה שלו סידר מנדלייב את היסודות כך שבטורים האנכיים – "מחזורים" – השתנו התכונות בהדרגה; ואילו בשורות האופקיות – "משפחות" – ניצבו יסודות דומים (בטבלה המחזורית המודרנית התחלפו תפקידי השורות והטורים).

ב-6 במרץ 1869 הציג מנדלייב את תגליתו בפני האגודה הרוסית לכימיה (לפי עדויות אחרות הנושא הוצג על ידי ניקולאי מנשוטקין לפי בקשת מנדלייב).

הישגיו המדעיים של מנדלייב זיכו אותו בהכרה בכל האגודות המדעיות באירופה, אך דעותיו הפוליטיות לא תאמו את הקו הממשלתי, ולכן אולץ לפרוש, כביכול לגמלאות (בשנת 1891, בגיל 57), ממשרתו באוניברסיטת סנקט פטרבורג. אולם בשנת 1893 התמנה למנהל המשרד למידות ולמשקלות.

מנדלייב היה מועמד לפרס נובל בכימיה בשנת 1906, השנה השישית לחלוקת הפרס; אולם הוא נדחה, כנראה מסיבות של סכסוך בין מדענים עמיתים. הוא נפטר ב-20 בינואר בשנה שאחריה^[1] בסנקט פטרבורג, ועל כן לא יכול היה לקבל את הפרס. היסוד ה-101 בטבלה, מנדלביום, קרוי על שמו.

מדיה וקבצים בנושא דמיטרי מנדלייב בוויקישיתוף

• דמיטרי איוונוביץ מנדלייב, באתר מוזיאון המדע בירושלים
• אבי בליזובסקי, ‏להמציא תוך כדי שינה – כך הגה דמיטרי מנדלייב את רעיון הטבלה המחזורית, באתר "הידען", 8 בפברואר 2016
• שירות הידען, ‏הטבלה אינה משקרת, באתר "הידען", 1 בדצמבר 2001
• מאמרים על מנדלייב באתר מכון דוידסון | דמיטרי מנדלייב | חפיסת הקלפים ששינתה את עולם הכימיה |
• דמיטרי מנדלייב אונליין (באנגלית)
• הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-182 של דמיטרי מנדלייב, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
• אלינער איצוך פלור, האנשים שמסתתרים מאחורי הטבלה המחזורית, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2013
• דמיטרי מנדלייב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• biography/Dmitry-Ivanovich-Mendeleyev דמיטרי מנדלייב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי דמיטרי מנדלייב בפרויקט גוטנברג (באנגלית)