|
דיו  _(14587629348).jpg) דיו (זכר ונקבה, בריבוי דיות או דיואות[1]) הוא נוזל המכיל מספר פיגמנטים או צבעים אשר מאפשר צביעת משטח כך שניתן יהיה לראות עליו תמונה או מלל. דיו משמש גם לכתיבה וגם לציור בעזרת עט או מברשת, אך גם להדפסה ברוב סוגי הדפוס הקיימים. אטימולוגיההמלה "דְיוֹ" היא מצרית,[2] ובמקורות היהודיים היא מוזכרת לראשונה בספר ירמיהו.[3][4] היסטוריהסוגיםסוגים קדומיםבפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
מקורות מוקדמים של דיו הם:
דיו מבוסס צבע ודיו מבוסס פיגמנטיםבפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
דיו מבוסס פיגמנטים מכיל חומרי דבק שמטרתם לדאוג לכך שהדיו ידבק למשטח ולמנוע הסרתו על ידי שפשוף. חומרים אלה נקראים שרפים בדיו על בסיס ממס, או ריאגנטי קישור בדיו על בסיס מים. בזכות ריאגנטים אלה לדיו מבוסס פיגמנטים יש יתרון ביכולת הקישור שלו לנייר, כך שפחות דיו נחוץ על-מנת ליצור את אותה עוצמת צבע, ביחס לדיו מבוסס צבע. היתרון של דיו מבוסס צבע הוא שהוא חזק יותר ומסוגל ליצור יותר צבע בצפיפות מסוימת לכל יחידת מסה. אולם, בשל העובדה שהצבע מומס בפאזה הנוזלית שלו הוא נוטה להיספג בנייר, ובכך לפגוע ביעילות הצביעה ולעיתים לאפשר זליגה של הדיו בקצוות. קיימות מספר דרכים להתגבר על בעיה זו:
יתרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שמולקולות הצבע יכולות לבצע אינטראקציות כימיות עם רכיבים אחרים של הדיו, תכונה המאפשרת שימוש במבהירי צבע אופטיים וחומרים מחזקי צבע. חיסרון נוסף של דיו מבוסס צבע הוא שהוא רגיש לקרינה אולטרה סגולה, כגון קרינת השמש, ועשוי לדהות בעקבות חשיפה לקרינה זו. ראו גם קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
