גליה בר אור
ד"ר גליה בר אור (באנגלית : Galia Bar Or: נולדה ב-1951) היא אוצרת, חוקרת של האמנות בישראל ומרצה בכירה במכללת אורנים. ניהלה את המשכן לאמנות על שם חיים אתר בשנים 1985–2015. הייתה המנהלת האמנותית של פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית בחיפה מ־2018 עד ינואר 2019, ואוצרת באוהאוס חברתי חיפה (2019). עורכת (יחד עם גיורא רוזן) את סדרת אמנות מדוברת, 'ספריית קו אדום' של הוצאת הקיבוץ המאוחד. ביוגרפיהבר אור נולדה וגדלה בקיבוץ עין חרוד מאוחד, שבו היא חברה עד היום. סיימה את לימודיה לתואר ראשון בחוגים לתולדות האמנות והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב והשלימה תואר שני ושלישי בהמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2011 זכתה בפרס יצחק בן-צבי לתולדות ארץ ישראל על עבודתה. המשכן לאמנות בעין חרודבשנים 1985–2016 ניהלה בר אור את המשכן לאמנות בעין חרוד והפכה אותו לאחד המוזיאונים המשפיעים והחשובים ביותר בישראל.[1] בר אור אצרה תערוכות רבות בישראל ובעולם, יזמה וניהלה אירועי תרבות וביאנלות, השתתפה בהפקת סרטים דוקומנטריים, ופרסמה מאמרים, ספרים וקטלוגים רבים.[1] בר אור נחשבת כאחראית להצגתן של קריאות אלטרנטיביות בהיסטוריה האמנותית הישראלית ולחשיפת עבודותיהם של אמנים חשובים ופרקטיקות אמנותיות שלא היו חלק מהזרם המרכזי, מתוך תפיסת עולם המחברת בין האמנות לבין המרחב בו היא מתקיימת. היטיבה לסכם את עשייתה במשכן מבקרת האמנות גליה יהב "(המשכן) הפך תחת ידיה למוסד תרבות בעל שיעור קומה...קול נחוץ לצד המוזיאונים הגדולים והכבדים, המפיץ בשורה אינטלקטואלית המחויבת לחקר חזותי...מפעלה הגדול הוא יצירת תשתית רעיונית וחזותית למינורי, למי ולמה שחמק מהקאנון והודר, התנהל בצלו כגרסה לא נחשבת, לא סופר ולא נחקר".[2] העלתה תכנים חברתיים, נשיים, בעודה מנהלת את המוזיאון עם צוות שרובו נשים.[3] "העלתה מהאוב" אמניות שנשכחו במידה רבה,[4] כתבה מאות מאמרים וספרים. יחד עם אלה הייתה שותפה עם תאורטיקנים ומבקרי אמנות מקומיים שחוקרים נושאים חברתיים מקומיים, בהוראה בקורסים אוניברסיטאיים העוסקים בסוגיות החברתיות חשובות לחברה הישראלית כגון הגירה וזהות.[5] בשנים 1986,[6] 1988[7] ו־1991,[8] הפיקה גליה שלוש ביאנלות לצילום, תחום שלא זכה עד אז לטיפול מוזיאלי או מחקרי מסודר ומעמיק בישראל. בביאנלות שיתפה פעולה בין השאר עם אדם ברוך, אבי גנור, מיכה קירשנר, אברהם אילת, שמחה שירמן, טולי באומן, אילנה באומן ויונה פישר ועם אוצרים בינלאומיים ובהם בן ליפסון (ארצות הברית), ז'אן-לוק מונטרוסו (צרפת) וג'ון סטאטטוס (אנגליה).[9] בשנת 1998 אצרה, לרגל יובל החמישים למדינה, את תערוכת 'עבודה עברית: אמנות ישראלית משנות ה-20 עד שנות ה-90'. התערוכה היוותה מעין סיכום לשורת תערוכות של 'היסטוריה אלטרנטיבית' להיסטוריה 'הקאנונית' של אמנות ישראל. בתערוכה הציגה את יצירותיהם של אמנים משובחים שהודרו מן 'הקאנון' או נדחקו לשוליו כנפתלי בזם, משה גת וקטה אפרים מרכוס כמו גם אמני קיבוץ כדייוויד גוס או יהושע אייזיק-אשל. בשנת 2008 אצרה בר אור יחד עם גדעון עפרת את תערוכת העשור הראשון 1948–1958,[10]. האוצרים השתדלו להכניס לתערוכה[11]גם יצירות של אמניות ' שהיו שם ולא זכו למספיק מודעות ציבורית כמזוהות עם התקופה - כי תקופה בדרך-כלל מזוהה לפי קבוצות דומיננטיות שמתקשרות למשהו חברתי או פוליטי.' מרכז האמנות "פירמידה" בחיפהבשלהי 2017 התמנתה למנהלת ואוצרת ראשית של פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית בשכונת ואדי סאליב בחיפה.[12] מינויה והפעילות האינטרדיסציפלינרית אשר יזמה ברחבי השכונה בשיתוף פעולה עם יוצרים, תושבי השכונה וקבוצות מקומיים – הפיחו רוח ותקווה בשכונה ובקהילת התרבות החיפאית, למודות הפוליטיקה המורכבת וההזנחה, ומיצבו במהרה את הפירמידה כמרכז תרבות חדשני וחשוב גם ברמה הארצית.[13][14] מרכז הפירמידה לא נועד לתפקד כמוזיאון, כי אם כחלל אמנות המתייחס למרחב שמצוי סביבו. האמנות מוצגת ומוצבת כחלק ממערך נרחב הכולל תכנון עירוני, ארכיטקטורה והיסטוריה אורבנית.[15] ביולי 2018 פתחה אשכול תערוכות 'רציף פירמידה:מנמל חיפה לוואדי סאליב'.[16] בינואר 2019, בעקבות חילופי השלטון המקומי בחיפה תחת ראשת העירייה החדשה עינת קליש-רותם ומינויו של הרב דב חיון לממונה על התרבות בעיר, החלו להתפרסם ידיעות על שינוי פתאומי של ייעוד הפירמידה ואי חידוש החוזה עם בר אור. הידיעות הציתו במהרה התגייסות ומחאה יוצאות דופן של כלל קהילת התרבות בחיפה ובארץ כנגד הפיטורים השרירותיים של בר אור וכנגד הפגיעה הקשה בתהליכי העומק המשמעותיים שהחלה.[17][18][19] המחאה אשר דרשה את המשך ופיתוח פעילותה של בר אור בפירמידה ובחיפה בכלל – הביאה את העירייה להכריז כי בקרוב יפורסם מכרז לתפקיד אוצרת שירכז את ששת המוזיאונים בעיר, ועל החתמתה של בר אור על חוזה חדש לשם המשך הובלת "באוהאוס חברתי" – האירוע הרב התחומי אשר פיתחה במיוחד למרחב שבין הדר לשוק תלפיות, אשר התקיים באותה שנה (2019).[20][21] באוהאוס חברתיבין 28 ל־30 בנובמבר 2019, התקיימו בחיפה סדרת אירועים ותערוכות שבהם הקהל הוזמן לבקר בשפע בניינים בסגנון הבאוהאוס בשכונת הדר בחיפה בין שוק תלפיות לבנין הטכניון הישן. בקטלוג כותבת בר אור[22][23] "אירועי "באוהאוס חברתי" מתקיימים בלב הציבורי הפועם של הדר הכרמל של אותם ימים – מרחב הטכניון וכן, מרחב בית הפועלים והאמפיתיאטרון, בואכה שוק תלפיות. רבים מהמבנים נמכרו, המתחמים חוצים אוכלוסיות ומרקמי-חיים הנמצאים בתהליכי שינוי מואץ והאירוע כולו מהווה הזדמנות להיכרות ולמפגש שהוא גם נקודת מוצא לפעולה עתידית. ׳באוהאוס חברתי׳ מזמין את קהליו להתרשם מהאתרים המרתקים, אך גם לחוש מה רוחש מתחת לקרקע: להתוודע לנראה ולסמוי, לפתוח ולחסום, במקומות שהיו ליבת המשמעות של חיפה ושל המדינה כולה". פרסים2007 - פרס האוצרת, משרד התרבות. 2010 - פרס מכון יד יצחק בן צבי לחקר ארץ ישראל ויישובה. מבחר תערוכות, קטלוגים וספרים נלווים1984 - 'רחל שביט - השרדות', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1985 - 'הקו הראשון', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג (יחד עם פנחס כהן גן). 1986 - ביאנלה ראשונה לצילום (עם ניסן פרז), המשכן לאמנות עין חרוד. תערוכה וקטלוג בהוצאת עם עובד. 1988 - אורי ריזמן - האדום והירוק, המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 1988 - ביאנלה שנייה לצילום (עם ניסן פרז), דומינו והמשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1989 - 'רות דורית יעקובי', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1991 - 'זיכרון קשה עורף', ביאנלה שלישית לצילום (עם ניסן פרז), המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר בהוצאת מודן. 1991 - 'פנחס כהן גן - עיבוד ההיסטוריה', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 1991 - 'אמנות הסיבים הפולנית בת-זמננו' (יחד עם גייל וימר), המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר בהוצאת מודן. 1991 - 'אסנת רבינוביץ': להניח', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1992 - 'משם לכאן, אמנים עולים (אלי אמן, ולרי בוברוב, ליאוניד בלקלב, אלכסי פבלוב)', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1993 - 'פני יסעור: מפות מנטליות אולמות יצור', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1993 - 'מירה רקנאטי, המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1993 - 'בין צילום לציור' (סמדר אליסף, דגנית ברסט, דני טבק), המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1994 - 'הראל קדם - בצורת', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1994 - 'סשה אוקון: מאה ואחד שערים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 1994 - 'שלום סבא', המשכן לאמנות עין חרוד והמוזיאון הפתוח תפן, תערוכה וספר (ביחד עם גדעון עפרת). התערוכה הוצגה גם במוזיאון ישראל. 1997 - 'מירון סימה מדרזדן לירושלים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 1998 - 'עבודה עברית: אמנות ישראלית משנות ה-20 עד שנות ה-90', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 1998 - 'מלכה האס: ביתן ציור', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 1999 - 'ז'סלין פקס: פרק ראשון, דב אור-נר וג'וזיאן ונונו', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2000 - 'ליאו רוט - רועה געגועים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2002 - 'לארי אברמסון - הערמה', מוזיאון פליקס נוסבאום, אוסנברוק והמשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2002 - 'מרדכי גומפל - פסיפס של חלומות', בית האמנים בירושלים, תערוכה וקטלוג. עם היוודע תחילת הריסה של מבנה מלון "שולמית" בחיפה, דאגה בר אור להעברת הקיר שנעשה על ידי האמן לעין חרוד והצבתו במשכן לאמנות. 2002 - 'ליאוניד בלקלב - פני האור', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה (עם יניב שפירא) וספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד. 2003 - 'אביבה אורי', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. מהדורה גרמנית/אנגלית של הספר ראתה אור בשנת 2005 בבוכום, גרמניה. 2003 - 'משה גרשוני - עין חרוד', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2003 - 'קלאוס אילי ואינגה פונר קוקוס - רפלקס העיוורון', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2003 - 'סיפורי ז'סלין פקס, ג'וזיאן ונונו ודב אור-נר', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2004 - 'מאירה שמש מלכת יופי', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2005 - 'הנרי שלזניאק ציור שלי דורש', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2007 - 'רותי אגסי: נופים מכנען', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2007 - 'כוכי דוקטורי: מעברים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה. 2007 - 'מיכאל דרוקס: מסעות בדרוקסלנד', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2007 - 'נעמי גפני: מצפה דני', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2007 - הילה לולו לין: 'היא', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2007 - 'סופיה קיסלוב: דיוקן', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2008 - 'העשור הראשון: הגמוניה וריבוי 1958-1948', המשכן לאמנות עין חרוד, אחת משש תערוכות במלאת 60 למדינת ישראל, תערוכה וספר (עם גדעון עפרת). 2009 - 'תמר גטר', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2010 - 'מבחר אמנות ישראלית מאוסף גבי ועמי בראון', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2010 - 'ידיד רובין: צבע חרוש', מוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכה וספר (יחד עם יניב שפירא). 2010 - 'יחיאל קריזה', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2010 - 'גלעד אפרת: נוף קוף', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2011 - 'עזריה אלון: שבילים במדבר' (עם אביטל אפרת), המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2012 - 'נועם רבינוביץ': שש מעלות וחצי מתחת לאופק', תערוכה וספר אמן. 2012 - 'משה קופפרמן: מעבר לצפוי', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2012 - 'פנחס כהן גן: אנצור דמעתי עם בוא גאולתי', מוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכה וספר. 2013 - 'יאיר גרבוז | ארץישרא', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2013 - 'חיותה בהט', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2014 - 'חנא פרח - חששות', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2014 - 'דוד פרלוב - רישומים, תצלומים, סרטים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2014 - 'חנה דיין: פנים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2015 - 'נחום טבת ואולף הולצאפפל: מתווים לחצר', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2015 - 'אריה אלואיל - אות, דמות, ספר', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2015 - 'יעקב-ז'אק גרינברג: ציורים', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וקטלוג. 2016 - הילה בן ארי, ספר אמן. 2018 - 'אולף מטצל בעין חרוד', (עם מתיאס וינצן) המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2018 - 'אברהם אופק, גוף, עבודה', מוזיאון תל אביב לאמנות, תערוכה וקטלוג. 2018 - 'מה עושה פה בכלל פירמידה?', פירמידה, מרכז לאמנות עכשווית, תערוכה וקטלוג. 2020 - 'רולף (רודא) ריילינגר', מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, תערוכה וקטלוג (יחד עם רתם לבנון). 2020 - 'מיכאל קובנר - מראות כפולי אפיק', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר. 2021 - 'תערוכת המאה, העשור הראשון', תערוכה בחדר האוכל של עין חרוד מאוחד וספר נלווה שראה אור בעקבותיה הדרך לעין חרוד העשור הראשון (2023). 2022 - 'אמני משפחת אבו שקרה בעין חרוד', המשכן לאמנות עין חרוד, תערוכה וספר (עם טקסט נוסף מאת חוסני אלח'טיב שחאדה). 2023 - שלום סבא - לגופם של דברים, מוזיאון תל אביב לאמנות, (עם מאמרים נוספים מאת אולגה לויטן, דוד פיקלני, דורון לוריא, מריאן שטיין-שטיינפלד, נעמה בר-אור). 2024 - 'מוטי מזרחי, הבהובי תודעה', מוזיאון פתח תקווה לאמנות, תערוכה וספר (יחד עם אירנה גורדון). מבחר תערוכות ופרויקטים בחו"ל2015 - אצרה (יחד עם אדריכל צבי אפרת) בבית תרבויות העולם (HKW) בברלין את התערוכה "Communal by Commune. The Perpetually Negotiable Dwelling".[24] 2017 - השתתפה באוצרות תערוכת דוד פרלוב[25]בדוקומנטה ה-14 בקאסל, גרמניה ואתונה, יוון. 2017 - השתתפה בטקסט ובסיוע בתערוכה "Postwar: Art Between the Pacific and the Atlantic, 1945–1965", אשר הוצגה במשכן לאמנות במינכן.[26] אוצרת ביתנים של ישראל בביאנלות בינלאומיות1986 - 1991 שלוש ביאנלות בינלאומיות לצילום, המשכן לאמנות עין חרוד. 1992 - הביאנלה השלישית של איסטנבול. אמן: פנחס כהן גן, 'ואלה שמות'. אמנים נוספים: עצמון גנור, צבי קנטור, נטע זיו ודניאל זק. 1996 -הביאנלה ה-23 של סאו פאולו. אמן: גבי קלזמר. 2010 - הביאנלה ה-12 לאדריכלות של ונציה. נושא: 'הקיבוץ - אדריכלות ללא תקדים'. (יחד עם יובל יסקי). מבחר מאמרים בעברית
ספרים
סרטים דוקומנטריים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|