|
גדליה אבן יחיא (שלשלת הקבלה)
גדליה בן יוסף אבן יַחְיָא (1526 בערך – 1587)[1] היה רב, פרשן ספרות חז"ל, סופר, היסטוריוגרף ומתרגם. נודע כמחבר הספר שלשלת הקבלה.[2] ביוגרפיהאבן יחיא נולד בנאפולי[3] או באימולה[4] לאביגיל ולרב יוסף בן דוד אבן יחיא. משפחתם הייתה משפחה יהודית המיוחסת לראשי הגולה מבית דוד,[5] שמוצאה בחצי האי האיברי. את לימודיו עשה אבן יחיא בישיבתו של רבי יעקב ישראל פינצי מרקנאטי שבאיטליה, ובישיבתם של רבי ישראל ואחיו רבי אברהם רוויגו בפרארה. כבר בעודו בחור, החל לחבר באימולה עיר מגוריו, פירוש לפרקי אבות. הוא נסע בין ערי איטליה ונשא דרשות מוסר; בשנת ה'ש"ט (1549) היה בעיר רוונה והחל לערוך את ספריו לדפוס, ובשנת ה'שי"ב (1553) החל לרשום גם את דרשותיו, שמספרן עמד תוך שלוש שנים על 180 דרשות. אבן יחיא חי ופעל בכמה ערים שהיו נתונות לשלטון מדינת האפיפיור. ב-1562 התגורר בכפר קוריניולה וחיבר בו תרגום למילים קשות שבמחזורי תפילה ספרדים. ב-1565 נסע אל בני משפחתו בסלוניקי, אך אחר כך חזר לאיטליה ושהה בה עד שנת 1569, אז הורה פיוס החמישי על גירוש יהודי מדינת האפיפיור ואבן יחיא איבד את הונו ונדד ברחבי איטליה, בתחילה בפזארו ואחר כך בפרארה ובערים נוספות. הוא נסע בשנים אלו לאלכסנדריה, אך חזר שוב לנדודיו באיטליה, עד שלעת זקנתו קבע את מושבו באלסנדריה, איטליה, בה נפטר.[6] הוא השאיר אחריו חמישה בנים ובת. אחד מנכדיו, שהיגר לפולין, הוא ראש המשפחה היהודית העתיקה, משפחת חרל"פ. חיבוריואבן יחיא חיבר עשרות ספרים אשר רובם אבדו. עיקר עיסוקו בספרים אלו היה בתחום המוסר, שהמפורסם שבהם הוא שלשלת הקבלה.[7] על ספרו זה נמתחה ביקורת חריפה מפי חכמים הטוענים על ערוב לכאורה בין בדיות ועובדות שאינו מאפשר להסתמך על המידע ההיסטורי הרב שכלול בו. ישנם אחרים הטוענים כי בספר טעויות אך אינו רווי בדיות.[8] שמות העיקריים שבספריו, שהובאו במבוא למהדורת ה'תשכ"ב של שלשלת הקבלה, הם:
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||
