בוביאן
בוביאן (בערבית: بوبيان) הוא האי הגדול ביותר בשרשרת אי החוף של כווית הממוקם בפינה הצפון-מערבית של המפרץ הפרסי, עם שטח של 863 קילומטרים רבועים (333 מילים רבועים). נמל מובארק אל קבר (אנ'), שנמצא כעת בבנייה, נמצא בחופיו.[1][2] כחלק מהפיתוח של נמל מובארק אל קבר, האי בוביאן יכיל תחנות כוח ותחנות משנה.[3] תחנת כוח של 5,000 מגה וואט כבר נבנתה בסובייה (אנ').[4] היסטוריהבמהלך מלחמת המפרץ הראשונה, הייתה דליפת נפט גדולה באזור; בנוסף לכך, נהרסו ארבעה חלקים של הגשר, והם נבנו מחדש בשנת 1999.[5] האי עצמו הוסב לבסיס צבאי בשנת 1991.[6] בנובמבר 1994, עיראק קיבלה רשמית את הגבול המתוחם באו"ם עם כווית, אשר נכתב בהחלטות 687 (1991), 773 (1992) ו-833 (1993) של מועצת הביטחון של האו"ם אשר סיימו רשמית תביעה קודמת לאי בוביאן.[7] גם איראן קרובה מאוד לאי. בתגובה על הפיכתה של כווית לחתומה ה-169 על אמנת רמסר, הוגדרה שמורת מובארק אל-כביר כשטח הביצה הראשון במדינה בעלת חשיבות בינלאומית. השמורה, ששטחה 509,480 דונם, מורכבת מלגונות קטנות וביצות מלוחות רדודות והיא חשובה כתחנת ביניים לציפורים נודדות בשני נתיבי נדידה; מטורקיה להודו ומאירואסיה לאפריקה. גידול ציפורי מים כוללות את מושבת הרבייה הגדולה בעולם של הדרומס, והים שמסביב מהווה משתלה מרכזית למיני דגים מסחריים רבים.[8] גאוגרפיההאי מישורי בעיקרו, בעוד שביצות מלוחות מכסות כמה חופים. יש כמה נחלים אכזבים במרכז האי.[9] הוא מופרד מן החוף העיראקי בצפון המזרח ידי הערוץ אל-זבאיר ומכווית בדרום מערב ידי הערוץ אל-סבייאח.[9] המגמות של הערוץ האחרון סביב הקצה הצפוני של האי בוביאן, המפרידות בינו לבין האי ורבה. 5.4 קילומטרים (3 מיל) צפונית-מערבית לראס אל-ברשה, הנקודה הדרומית ביותר, בוביאן מקושר ליבשת באמצעות גשר קורות בטון באורך 2.38 קילומטרים (1.48 מיל) מעל ערוץ אל-סבייאח, אשר נבנה בשנים 1981–1983 ונפתח בפברואר 1983.[10] נמל מובארק אל קאבירנמל מובארק אל קאביר הוא חלק מיוזמת החגורה והדרך של סין.[11][12] במסגרת יוזמת החגורה והדרך של סין, נמל מובארק אל קאביר הוא חלק מהשלב הראשון של פרויקט עיר המשי.[11][12] בספטמבר 2020 דווח כי הנמל הושלם ב-53%.[13] במרץ 2021, הוכרז כי כווית ופקיסטן יפתחו קשרים בין נמל גוואדר לנמל מובארק אל קאביר.[14][15] נמל מובארק אל קאביר נמצא כעת בבנייה.[1][2] כחלק מהפיתוח של נמל מובארק אל קאביר, האי בוביאן יכיל תחנות כוח ותחנות משנה.[3][16] תחנת כוח של 5,000 מגה וואט כבר נבנתה בסובייה.[4] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|