איתי אילנאי
איתי אילנאי (נולד ב-3 ביוני 1981) הוא עיתונאי וסופר ישראלי. מתמחה בנושאי צבא, מודיעין וביטחון. משמש כתב התחקירים של העיתון "ישראל היום". ביוגרפיהאילנאי גדל ביבנה ושם סיים את לימודיו בתיכון גינסבורג. בצבא שירת כלוחם ביחידת מגלן. הוא שימש סמל צוות לוחמים והשתתף במבצע "חומת מגן". בשנים 2003–2005 עבד באגף הביטחון של חברת אל על וניהל את תחנת שנחאי. בעל תואר ראשון בתקשורת ומדע המדינה ותואר שני (מחקרי) בתוכנית ללימודי ביטחון מאוניברסיטת תל אביב. בתזה שכתב, "מגן ולא יראה?: הגורמים להסדרת מעמדם החוקי של ארגוני ביטחון פנים: המקרה של חוק השב"כ", בחן את הגורמים לחקיקתו של חוק השב"כ. אילנאי משמש מרצה לתחקיר עיתונאי ולכתיבה מגזינית במסלול לעיתונאות בבית הספר לתקשורת של מכללת ספיר. עבודתו העיתונאיתבשנת 2007 החל לכתוב ככתב ספורט בעיתון "זמן תל אביב", המקומון של העיתון מעריב. בשנת 2009 עבר לשמש כתב מגזין ועורך מדור התרבות במקומון "ידיעות תל אביב", והחל לפרסם שורה של תחקירים וכתבות מגזין. בשנים 2015–2016 שימש רכז המערכת בתוכנית התחקירים "מבט שני" בערוץ הראשון. בין היתר שימש תחקירן בסרט "האם יש לישראל מוח שלטוני", שעסק במועצה לביטחון לאומי ושודר באפריל 2016.[1] בספטמבר 2016 החל לעבוד ככתב במוספי סוף השבוע של העיתון ידיעות אחרונות, "7 ימים" ו"המוסף לשבת". שם פרסם שורה של תחקירים, ראיונות וכתבות צבע. בין השאר ראיין את מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במילואים אליעזר צ'ייני מרום, לראשונה מאז נחקר בפרשת הצוללות,[2] וחשף את מעורבותם של יוצאי יחידה 8200 בחברות סייבר הפועלות בשירות ארגוני ביון של מדינות ערביות[3]. בינואר 2022 פרסם כתבה נרחבת ב"מוסף לשבת" ובה פירט את הרפורמה הארגונית שערך דדי ברנע במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים.[4] כמו כן חיבר כמה כתבות תחקיר על יחידות מובחרות, בהן מגלן ואגוז[5]. לצד רונן ברגמן היה מעורב בחשיפת עדויות המצביעות על כך שאסון צור הראשון היה פיגוע ולא תאונה[6]. בעקבות החשיפות הללו הקים ראש השב"כ ועדה לבדיקה מחודשת של האסון, הגדול ביותר בתולדות ישראל[7]. אילנאי פרסם שורה של כתבות פרופיל על פוליטיקאים ובהם רון דרמר, בני גנץ, ישראל כ"ץ, יואב גלנט ונפתלי בנט. באוגוסט 2021 פרסם במוסף "7 ימים" ריאיון עם עורך הדין יהודה וינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. היה זה הריאיון הנרחב הראשון שקיים וינשטיין מאז סיים את תפקידו כיועמ"ש.[8] בשנת 2018 כתב אילנאי סדרה של שש כתבות על "הגבריות החדשה" במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות.[9] בפברואר 2024 החל לשמש כתב התחקירים של העיתון "ישראל היום", שבו הוא גם מגיש פודקאסטים. בתפקידו הוא עוסק רבות במלחמת חרבות ברזל. בין היתר פרסם תחקיר מפורט של ליל 7 באוקטובר 2023[10], חשף את חדירתה של "מחלקת המודיעין הצבאי" של חמאס למצלמות בעוטף עזה[11], ופרסם את סיפורה של יחידת מגלן ב-7 באוקטובר[12]. ביוני 2024 פרסם תחקיר מקיף העוסק בהכנות חמאס לטבח ה-7 באוקטובר. הכתבה, שנכתבה במשותף עם העיתונאי הגרמני פיליפ פיאטוב, פורסמה במקביל ב"ישראל היום" ובעיתון "בילד" הגרמני [13][14]. במסגרת התחקיר נחשפו לראשונה מספר מסמכים של חמאס, בהם פקודת המבצע ל-7 באוקטובר של מח"ט עזה בחמאס. הפקודה הכתובה ניתנה למפקדי הגדודים של חטיבת עזה שעות ספורות לפני המתקפה, ואותרה במהלך התמרון הקרקעי של צה"ל ברצועה. ספריוספרו "669: סיפורה של יחידה מיוחדת" יצא לאור בשנת 2014 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. הספר מגולל את תהליך הקמתה ותולדותיה של יחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר, שאביו, אבנר אילנאי, היה בין מייסדיה ואחד ממפקדיה הראשונים.[15] אילנאי ערך את "חייל בכחול", ספרו הביוגרפי של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') אביהו בן נון, שיצא לאור בשנת 2023. נוסף על כך ערך תחקירים לספרים "סיכול ממוקד: המבצעים הגדולים של השב"כ"[16] שראה אור בשנת 2017 בהוצאת ידיעות ספרים, ולספר "ברק: מלחמות חיי,"[17] שיצא בשנת 2015 בהוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר. חיים אישייםאילנאי נשוי למעיין ואב לשתי בנות ובן. תושב הנגב המערבי. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|