|
אהוד לוז
אהוד לוּז (2 בספטמבר 1936 – 19 בדצמבר 2023) היה פרופסור בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובסמינר אורנים. מחקריו עסקו בהגות היהודית בעת החדשה, בהגות ציונות ובשאלות של זהות יהודית ולאומית. ביוגרפיהלוז נולד ב-1936 בדגניה ב', בן לרחל וקדיש לוז, איש מפא"י ולימים יו"ר הכנסת השלישי. שני הוריו עלו מבלארוס ב-1920. בשנים 1959–1964 למד באוניברסיטה העברית בירושלים פילוסופיה והיסטוריה של עם ישראל וסיים תואר ראשון (1962) ותואר שני (1970). שימש כמורה ומחנך בתיכון של קיבוצי עמק הירדן ולימד תנ"ך, היסטוריה ומחשבת ישראל. בשנת 1971 נסע עם משפחתו לבוסטון שבמסצ'וסטס, ארצות הברית, כמורה-שליח, ולימד שם במכללה העברית. בשנים 1974–1976 לימד במחלקה למדעי הדתות באוניברסיטת קונקורדיה בקנדה. במהלך התקופה הזאת הוא השלים את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת ברנדייס וסיים את עבודת המחקר שלו, שפורסמה מאוחר יותר כספר בשם "מקבילים נפגשים - דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה 1882–1905". הספר תורגם לאנגלית וזכה בפרס החברה ההיסטורית הישראלית. בשנת 1976 שב לישראל והתקבל כמרצה בחוג להיסטוריה ומחשבת ישראל באוניברסיטת חיפה ובמכללת אורנים. בשנים 1984–1985 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת הרווארד, בשנים 1988–1989 היה מרצה אורח במרכז ללימודי היהדות באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ובשנים 2000–2001 היה מרצה אורח במחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת ייל. בשנים 1981–1984 ו-1989–1991 שימש כראש החוג למחשבת ישראל במכללת אורנים. משנת 1995 היה במשך מספר שנים עמית-חוקר במכון שלום הרטמן ללימודים מתקדמים בירושלים. משנת 2006 לימד בהתנדבות במכינת עין פרת. הגותותחום התמחותו של לוז היה המחשבה היהודית בעת החדשה. רוב מחקריו עוסקים בהגות היהודית המודרנית (המאות ה-19 וה-20), בדגש על ההגות הציונית. הוא פרסם בנושאים אלה מאמרים בכתבי עת שונים בעברית ובאנגלית. כחלק מתחום זה העלה לוז במחקרו כי הציונות הייתה למעשה "פוסט רפורמית" במובן זה שמנהיגים יהודים המזוהים עם "ערכי הנאורות" שקודם לכן נאבקו באורתודוקסיה וניסו להנהיג רפורמות דתיות, משעה שהפכו מנהיגי התנועה הציונית "כרתו עמה ברית כדי לגבש זהות לאומית". כך כבר בשנת 1842 פרש זכריה פרנקל מהתנועה הרפורמית והפך ללוחם כנגדה, על רקע שאיפתו "לעצמאות המדינית היהודית" וגישה דומה ניתן לראות גם אצל צבי גרץ ואצל משה הס[1]. ספרו השני, "מאבק בנחל יבוק - כוח מוסר וזהות יהודית", עסק בסוגיית היחס לכוח בהגות הציונית ובמחשבה היהודית בכלל. הספר זיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית לשנת 1999. גם ספר זה תורגם לאנגלית. הוא ערך את הספר "פציפיזם לאור התורה", שבו מבחר כתביו של הרב הפציפיסטי אהרן שמואל תמרת, הידוע יותר בפסאודונים שלו 'אחד הרבנים המרגישים'. בשנים האחרונות עסק לוז בפרסום כתביו של הפילוסוף היהודי-אמריקאי ליאו שטראוס והבאת משנתו לקורא הישראלי. עד עתה יצאו לאור שלושה ספרים בעריכתו: "ירושלים ואתונה", "הזכות הטבעית וההיסטוריה" ו"הליברליזם ומשבר ההגות היהודית המודרנית". אחיו, צבי לוז, היה פרופסור לספרות באוניברסיטת בר-אילן. ספריו
תרגומי ספריו
ספרים שערך
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||
