אביטל דיקר

אביטל דיקר

אביטל דיקר, 2004
לידה	29 בנובמבר 1964 (בת 60)
מדינה	ישראל
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי פרס אופיר לשחקנית המשנה הטובה ביותר
פרופיל ב-IMDb

אביטל דיקר (נולדה ב-29 בנובמבר 1964) היא סופרת ועורכת דין ישראלית. בעברה הייתה שחקנית וכיכבה בסרטים כגון "החיים על פי אגפא", "הקיץ של אביה", "קשר דם", "ג'נאם ג'נאם" ועוד.

נולדה כבת בכורה לתיאודור (תדי) ורחל דיקר, במשפחה בת שתי בנות. אביה היה גאולוג ואמה עורכת דין. מרים בן-פורת היא דודתה מצד אמה. כשהייתה בת שנתיים וחצי, נהרג אביה בסיני במהלך שירותו כקצין חבלה מפגיעת פגז, במלחמת ששת הימים.^[1] כשהייתה בת 12 נישאה האם בשנית לעורך הדין עמיהוד בן פורת ובני הזוג עסקו שניהם בעריכת דין. עד גיל עשר גרה בשכונת רחביה בירושלים ואחרי כן גדלה בצפון תל אביב.

דיקר למדה משחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב. התגוררה כשלוש שנים בניו יורק ולמדה שם במכון לי שטרסברג לתיאטרון ולקולנוע. שיחקה לראשונה בסרט "אחותו של הנריק" של רותי פרס (1987). תפקידה הראשון בסרט קולנוע היה ב"פוטו רומן", סרטו של אסי דיין בשנת 1987. התפרסמה לראשונה בזכות משחקה בסרט "הקיץ של אביה", בשנת 1988. לאחר מכן קיבלה תפקידים שונים הן בקולנוע הישראלי והן בסרטים הוליוודיים כגון "טריפל בוגי" (1991), "ליל הקשת" (1994) ו"החטא ועונשו" (2002). בשנת 1992 השתתפה דיקר בסרט "החיים על פי אגפא" וזכתה על הופעתה בו בפרס אופיר לשחקנית המשנה. בשנת 1994 הופיעה בסרטם של איתן פוקס ועירית לינור "שירת הסירנה".

בתיאטרון הופיעה דיקר בין השאר בהצגות "הזוג המוזר" ו"על עכברים ואנשים", וזכתה על תפקידה בהצגה "מי מפחד מווירג'יניה וולף?" בפרס התיאטרון הישראלי לשחקנית משנה לשנת 1997. הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה בשנת 1996 בסדרה "רמת אביב גימל", בשנת 2003 הופיעה דיקר בסדרה "אסתי המכוערת" ומאוחר יותר גם בסדרות ההמשך "אלביס, רוזנטל והאישה המסתורית" ו"אלביס". כל הסדרות שודרו בערוץ 2.

ב־2005 פצחה דיקר גם בקריירת דוגמנות, כאשר נבחרה להוביל את צילומי קולקציית קיץ 2005 של מעצבת האופנה אורלי גולן. ב־2007, לאחר גירושיה מגבעון שניר, פרסמה דיקר שני רומנים, "מאז הלילה ההוא" ו"יומן על רומן שהיה". במקביל החלה לכתוב בעיתונות.

סיימה לימודי משפטים וממשל במרכז הבינתחומי הרצליה ב-2015 ועובדת מאז בתחום עריכת הדין^[2].

נישאה שלוש פעמים. בגיל 24 נישאה לאמריקאי בניו יורק. בעלה השני היה סופר ואיש עסקים. נישאה בשלישית לבמאי ואיש העסקים גבעון שניר. לבני הזוג נולדו שתי בנות והם התגרשו לאחר שמונה שנים.

• "יומן על רומן שהיה", הוצאת ידיעות ספרים, 2008
• "מאז הלילה ההוא", הוצאת כתר, 2004
• "השער האבוד", ספר לנוער, הוצאת עם עובד, 2018

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אביטל דיקר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אביטל דיקר

• אביטל דיקר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אביטל דיקר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אביטל דיקר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אביטל דיקר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• אביטל דיקר, באתר AllMovie (באנגלית)
• אביטל דיקר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• אביטל דיקר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• אביטל דיקר, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• אביטל דיקר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אביטל דיקר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• סמדר שילוני, מה אביטל דיקר עושה בלילה?, באתר ynet, 23 באוגוסט 2004
• אביטל דיקר מחפשת גבר, באתר ynet, 31 ביולי 2007
• אסף קמר, "אני נשברת בערך כל יום". אביטל דיקר מדברת, באתר ynet, 24 בינואר 2008
• שרי שביט, ‏סופרת במצב טוב, באתר ‏מאקו‏, 15 באוגוסט 2008
• תחיה ברק, החיים החדשים של אביטל דיקר, באתר את, 31 בדצמבר 2015
• אלון הדר, החיים אחרי אגפא, באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוגוסט 2018
• החיים ע"פ אגפא: אסי דיין ממציא קולנוע ישראלי חדש, פודקאסט להאזנה של תוכנית הרדיו "פסטיבל כאן", בהגשת דני מוג'ה ויונתן גת
• אביטל דיקר, באתר מגזין יופי
• טליה לוין, ‏אביטל דיקר: "כשהופעתי לראשונה בבית משפט, השופט חשב שעובדים עליו", באתר מעריב אונליין, 17 בפברואר 2019