הספר מטה משה הוא ספר הלכה מתקופת האחרונים שחיבר רבי משה מת (ה'שי"א לערך - ה'שס"ו), מחכמי פולין, תלמידו של המהרש"ל.
הספר
הספר מטה משה נדפס לראשונה בקרקוב בשנת שנ"א 1591. יש בו דרשות, וכן הלכות וטעמי הלכות על פי סדר השולחן ערוך אורח חיים, מהנהגות רבו המהרש"ל וליקוטים רבים מהרא"ש, הטור, הסמ"ג, ופוסקים רבים אחרים, וכן טעמים וביאורים ששמע בעל פה מחכמי דורו.
מובאות מהספר
מובאות רבות מספרו קיימות בספרי האחרונים כגון הכנסת הגדולה, מגן אברהם, משנה ברורה ועוד.
- בעניין איסור הדיבור בשעת הקדיש מביא המשנה ברורה בשמו: ”ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש, שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו, ואמר לו, מפני מה אירע לך כך, אמר לו מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש.” (משנה ברורה, סימן נו, סעיף קטן א).
- כעצה לשמיעת קריאת התורה מביאים המגן אברהם והמשנה ברורה בשמו לקרוא יחד עם בעל הקורא: ”נכון לקרות בלחש מלה במלה עם השליח ציבור, דבלא זה אי אפשר לכוין ולשמוע. וכן כתבו כמה אחרונים” (משנה ברורה סימן קמו סעיף קטן טו, על פי דברי המטה משה בסימן רנ.).
- החשיב מאד את מעלת הפיוט אדון עולם וכך הביא נוסח שמצא כתוב על הפיוט[3]: "כָּל מִי שֶׁמְּכַוֵּן בְּעֵת הַתְחָלַת אֲדוֹן עוֹלָם – כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד וְרָב הָאי גָּאוֹן וְרָב שְׁרִירָא גָּאוֹן – עָרֵב אֲנִי בַּדָּבָר שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג עַל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵין לוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רַע בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים אִיתּוֹ". הוא משער שבשל מעלה זו נהוג לומר את הפיוט בהזדמנויות רבות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ושלא כמו שעולה מפירוש רבי אברהם אבן עזרא לספר שמות, פרק כ"א, פסוק י"ט: "שנתן רשות לרופאים לרפא המכות והפצעים שיראו בחוץ. רק כל חלי שהוא בפנים בגוף ביד השם לרפאתו".
- ^ ציץ אליעזר חלק יא סימן מא.
- ^ מטה משה עמוד העבודה בית הכנסת, ברכות ופסוקי דזמרה סימן לא
