|
STS-116
STS-116 היא משימה בתוכנית מעבורות החלל של נאס"א. משימה זו המשיכה את בניית תחנת החלל הבינלאומית, שחודשה עם שיגור המשימה הקודמת. במשימה זו נעשה לראשונה שימוש במערכת ניטור חדשה למנועים הראשיים של המעבורת. המערכת אמורה לזהות רעידות חריגות בפעולת משאבות המימן והחמצן הנוזליים, המסתובבות במהירות של עשרות אלפי סיבובים לדקה, ולכבות את המנוע במקרה שמתגלה חריגה כזו. רעידה מוגברת יכולה להעיד על חלק רופף במשאבה, שאם יתפרק כאשר המנוע פועל, עלול לגרום לתוצאות קטסטרופליות. בטיסה זו המערכת פועלת במצב ניטור בלבד, ואין לה אפשרות לכבות את המנוע. צוות
ממריאה לתחנת החלל
חוזר מתחנת החללהשיגורהמשימה שוגרה ב-9 בדצמבר 2006 בשעה 20:47, שעון החוף המזרחי של ארה״ב. היה זה השיגור הלילי הראשון מזה ארבע שנים. מועד השיגור המקורי היה 7 בדצמבר בשעה 21:35, אך השיגור נדחה עקב תנאי מזג אוויר לא נוחים ל-9 בדצמבר. מנהלי המשימה החליטו לא לנסות להקדים את השיגור ביום אחד ל-6 בדצמבר ובכך גם לגרום לו להתבצע בשעה מאוחרת יותר. המשימהSTS-116, תוכננה במקור לפברואר 2004 לשם החזרת הצוות השביעי בתחנת החלל לכדור הארץ, והחלפתו על ידי הצוות השמיני. בגלל אסון הקולומביה שהתרחש, ובעקבותיו השבתת הטיסות עד להודעה חדשה, חילוף בין הצוות השביעי והשמיני נעשה על ידי חללית סויוז הרוסית. לשיגור זה מספר משימות:
במהלך המשימה בוצעו ארבע הליכות חלל. בהליכת החלל הראשונה הורכבה קורה P5 שהובאה במעבורת בהמשך לקורה P4, ובשתי הליכות חלל נוספות, נותקה אספקת החשמל בכל פעם ממחצית מהתחנה, והאסטרונאוטים חיווטו מחדש את חוטי החשמל כדי לחבר את המערך הסולרי שהובא במשימה STS-115 לרשת החשמל של התחנה. כדי לאפשר את סיבוב הלוחות הסולריים של המערך החדש כך שיפנו תמיד אל השמש, היה צורך לקפל חצי מהמערך הסולרי בו השתמשה התחנה עד כה, שמורכב במיקום זמני. עקב קשיים בקיפול, בוצעה הליכת חלל רביעית לא מתוכננת כדי לשחרר מיתרי הכוונה תפוסים שמנעו את הקיפול. היום הראשוןלאחר שיגור מוצלח, הגיעה המעבורת למסלול. הזרוע הרובוטית של המעבורת נפרסה ונבדקה, לקראת סריקת המעבורת למחרת לבדיקת נזקים בזמן השיגור. היום השלישיהמעבורת הגיעה אל תחנת החלל הבינלאומית, ולאחר גלגול לאחור של המעבורת, שאיפשר לצלם את גחונה מן התחנה, המעבורת התחברה לתחנה בערך בשעה 00:15 12 בדצמבר שעון ישראל. נמצאו נזקים קלים לאריחי מגן סביב דלת בתחתית המעבורת, שדרכה מתחברת המעבורת למכל הדלק החיצוני בזמן השיגור, וחיישנים בכנף זיהו פגיעה בשפת הכנף. צוותי קרקע ימשיכו להעריך את מידת הנזק בימים הקרובים. היום הרביעיקורה P5 חוברה לתחנה בהמשך לקורה P4, והוסיפה לה כטון וחצי. מכיוון שההרכבה הסתיימה בזמן קצר מהמתוכנן, האסטרונאוטים חיברו גם קווי חשמל לקורה החדשה, למרות שהיו מתוכננים להיות מחוברים בהליכת החלל הבאה. כמו כן, הוחלפה מצלמה חיצונית שהייתה בה תקלה.
היום החמישי יום זה הוקדש לקיפול מחצית מן המערך הסולרי המורכב על קורה P6, המורכבת כרגע במיקום זמני, כדי לאפשר למערך המסתובב שעל קורה P4, שהורכב במשימה הקודמת, להסתובב ולעקוב אחרי השמש. קורה P6 הורכבה לפני שש שנים, והזמן הרב ששהתה בחלל גרם לקשיים בקיפול המערך. רק לאחר 40 ניסיונות, בהם הלוחות התקפלו שוב ושוב בכיוונים לא רצויים, המערך קופל לכדי 40% מאורכו, ופונה מדרכו של המערך שעל P4. קורה P6 אמורה להיות מורכבת בסופה של קורה P5 בשלב מאוחר יותר. היום השישיבמהלך חמש שעות של הליכת חלל, חיברו האסטרונאוטים מחדש את רשת החשמל של מחצית התחנה. ביום השמיני תחובר המחצית השנייה, וזאת כדי לנצל את המערך הסולרי שהורכב במשימה הקודמת, עם קורה P4. במהלך החיבור, אספקת החשמל למחצית התחנה נותקה. בנוסף, חובר מעגל של מוליכי אמוניה, המשמש לקירור מערכות החשמל.
היום השביעיהיום הוקדש ברובו לבחינת מצב המערך הסולרי על קורה P6, שקיפולו הצליח במידה חלקית בלבד ביום החמישי. נעשה ניסיון נוסף אחד לקפל את המערך, שלא צלח. אם יוחלט על הליכת חלל רביעית כדי לקפל את המערך על ידי אסטרונאוט, היא תבוצע ביום שני (יום הטיסה התשיעי).
היום השמיניבהליכת חלל שנמשכה 7.5 שעות, סאני ויליאמס ובוב קורבים חיווטו מחדש את החצי השני של התחנה, והשלימו את העברת המתח מן הלוחות הסולריים של קורה P4. במשימה הבאה תועבר קורה P6, הנמצאת במיקום זמני, אל המשך קורה P5 (הנמצאת בהמשך קורה P4) שהורכבה במשימה זו. משימתם השנייה של השניים הייתה לחבר מגן מפני שברים, שהובא במעבורת עבור מודול השירות, ולהרכיבו במיקום זמני על התחנה. לאחר שחרורו מתא המטען של המעבורת, ויליאמס אחזה במתקן, בעודה מחוברת לזרוע הרובוטית של התחנה, והעבירה אותו אל מקומו החדש. כפתור נעילה של רצועת מצלמה שהייתה אתה כנראה נלחץ בטעות, והמצלמה השתחררה ואבדה בחלל. המשימה השלישית הייתה להעביר מוט אחיזה מן המעבורת אל הצד החיצוני של התחנה. המוט ישמש צוותים עתידיים במשימות תחזוקה של התחנה. מכיוון שהמשימות שתוכננו הסתיימו לפני הזמן, נשלח קורבים אל הלוח הסולרי הסורר, וניסה לשחרר את המיתרים המוליכים את הלוחות, כדי לאפשר את הקיפול של הלוחות. לאחר מספר דקות נשלחה ויליאמס להצטרף אליו. לאורך כל לוח סולרי יש שלושה מיתרים המחוברים בלולאות אל כל קפל שני בלוח, כדי להבטיח שהלוחות יתקפלו בכיוון הנכון. צוות הקרקע מעריך שחלק מהלולאות נתפסו על המיתרים, ומסיבה זו הלוחות אינם מתקפלים כנדרש. האסטרונאוטים ניערו את בסיס הלוחות מספר פעמים, והצליחו לשחרר חלק מן הלולאות, אך חלק נשארו תפוסות. בסיום הפעולה התקפל המערך לכדי 65% מאורכו, לאחר ששישה שלבים נוספים קופלו. בסיום היום החליט צוות הקרקע לבצע הליכת חלל רביעית, ביום שני. דבר זה ידחה את הנחיתה ביום אחד. היום התשיעיהיום החל לצלילי ואלס הדנובה הכחולה ליוהאן שטראוס, שלצליליו רקדו כריסטר פוגלסנג ואשתו ביום חתונתם. יום זה הוקדש להעברת מעט יותר מ־2,300 ק"ג של ציוד ואספקה מן המעבורת אל תחנת החלל, וקרוב ל־1,700 ק"ג של ציוד וניסויים שהושלמו מן התחנה אל המעבורת, להחזרה אל כדור הארץ. במקביל, צוות הקרקע בדק את האפשרויות השונות לשחרור הלוחות הסולריים, לקראת הליכת החלל שנוספה ליום העשירי. היום העשיריבמהלך הליכת חלל שנמשכה שש שעות וחצי, כריסטר פוגלסנג ובוב קורבים הצליחו לקפל את המערך הסולרי שעל קורה P6 עד תומו. הקיפול נדרש למרות שבמצב הנוכחי התחנה יכלה לפעול, משום שבעתיד יהיה צורך לקפל את המערך (וכן את חציו השני, מצידה השני של הקורה) כדי להעבירו אל קצה קורה P5, ולא יהיה ניתן לעשות זאת כאשר המערך אינו מקופל. לצורך המשימה, הרכיבו האסטרונאוטים כלי עבודה מתוך כלים שהיו בתחנה, וכיסו אותם בסרט בידוד כדי לספק בידוד מפני המתח החשמלי הגבוה שהמערך מפיק. בעזרת הכלים שחררו את המיתרים התפוסים שוב ושוב, כשבכל פעם קיפלו עוד שלב או שניים, עד שהלוחות הסולריים חזרו במלואם לתיבות האחסון שלהם.
היום האחד-עשר בסיום העברת הציוד בין המעבורת לתחנה, ובכלל זה העברת ציוד המיועד להחזרה מן התחנה אל המעבורת, נערך טקס פרידה בין הצוותים של המעבורת ותחנת החלל. במהלך הטקס העניק מייקל לופז-אלגריה, מפקד התחנה, כנפי טייס של הלופטוואפה עם סמל חיל האסטרונאוטים של נאס"א לתומאס רייטר, אסטרונאוט סוכנות החלל האירופית. "בתוקף הסמכות שהוענקה לי, שאותה המצאתי הרגע, אנו רוצים לתת לך חברות של כבוד בחיל האסטרונאוטים של נאס״א", התבדח אלגריה. לאחר הטקס נפרדה הדיסקברי מתחנת החלל הבינלאומית, ביצעה חצי סיבוב אל מעל התחנה כדי לבצע סריקה חיצונית, ועזבה לקראת נחיתה מתוכננת ביום שישי (היום השלושה עשר). המעבורת השאירה בתחנה את מהנדסת הטיסה סניטה ויליאמס, ולקחה עמה את תומאס רייטר, לאחר שבילה 163 ימים בתחנה.
היום השנים-עשריום טיסה זה התמקד בסריקה של מערכת מגיני החום של המעבורת. סריקה זו הפכה לשיגרה לאחר אסון הקולומביה. בנוסף, שוגרו שני לוויינים זעירים: ANDE ו-RAFT1 אחד מהם הוא פרויקט של תלמידים באקדמיה של הצי האמריקאי, והאחר הוא לוויין ניסויי הממומן על ידי מחלקת ההגנה, ונועד לבדוק טכנולוגיות לצילום חיצוני של רכבי חלל. היום השלושה-עשרשוגר לוויין זעיר נוסף, שמתוכנן למדוד את שדה הכבידה של כדור הארץ במסלול הקפה נמוך, כדי לשפר את המודלים האטמוספיריים הקיימים.
היום הארבעה-עשרבתום סיום קשירת כל המטען בתוך המעבורת, ולאחר דילוג על הזדמנות הנחיתה הראשונה עקב תנאי מזג אוויר גרועים, נחתה המעבורת במרכז החלל ע"ש קנדי בפלורידה בשעה 17:32 זמן חוף מזרח ארה״ב. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
