Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

תום שגב

תום שגב
לידה 1 במרץ 1945 (בן 79)
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה פרס ברונו קרייסקי (2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חוקר תולדות מדינת ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תּוֹם שֶׂגֶב (נולד ב-1 במרץ 1945) הוא עיתונאי והיסטוריון ישראלי. נחשב לאחד מ"ההיסטוריונים החדשים". היה בעל טור שבועי בעיתון "הארץ".

ביוגרפיה

תום שגב ביריד הספרים בלייפציג, 2005

נולד להיינץ ולריקרדה שוורין בירושלים בשנת 1945, במשפחה בת שני ילדים. הוריו, ילידי גרמניה ובוגרי בית הספר "באוהאוס" בדסאו, נרדפו עם עליית הנאצים לשלטון בשל היותם קומוניסטים, ועלו לארץ ישראל ב-1935. אביו, היינץ שוורין, היה אדריכל, אך בישראל התפרנס כיצרן צעצועים. אמו, ריקרדה שוורין, הייתה צלמת ידועה בירושלים. היא לא התגיירה ולמדה עברית בסיסית בלבד.[א]

תום שגב גדל ברחוב הנביאים. שפתו הראשונה הייתה גרמנית, ואילו עברית למד רק מגיל שלוש. אביו נהרג ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות,[1] ואמם היא שגידלה אותו ואת אחותו הגדולה, יוטה, לימים פוליטיקאית גרמנית. את לימודי התיכון עשה בתיכון ליד האוניברסיטה.[ב]

לשגב תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר דוקטור בהיסטוריה מאוניברסיטת בוסטון. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטת רטגרס, באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת נורת'איסטרן (בה העביר קורס על תולדות השואה).

קודם לתחילת עבודתו בעיתון "הארץ" ב-1979, כתב שגב בעיתון "על המשמר", ערך והגיש את "היום הזה" ב"קול ישראל" והיה כתב "מעריב" בבון. כמו כן שימש ראש לשכת ראש העיר טדי קולק בירושלים. בין השנים 19831987 ערך יחד עם נחום ברנע את השבועון "כותרת ראשית".

ספריו, העוסקים בהיסטוריה של מדינת ישראל והשואה (יצאו לאור בהוצאת כתר ובהוצאת דומינו) הפכו ברובם לרבי-מכר ופורסמו בארבע-עשרה שפות.

שגב נחשב בעיני רבים כאיש קבוצת ההיסטוריונים החדשים וכפוסט ציוני. עם זאת, על פי תפיסתו, הפוסט ציונות איננה אידאולוגיה אלא מצב שבו האידאולוגיה הציונית הגשימה את עצמה, ובמדינת ישראל "אנשים מואסים באידאולוגיה ובקולקטיב ורוצים לחיות את חייהם שלהם כאינדיבידואלים".[2] מנגד, שגב ביטא פעמים רבות את הסכמתו - לעיתים הנלהבת - לשיוך לקבוצת ההיסטוריונים החדשים. הטור השבועי של שגב במוסף השבועי של הארץ כתוב במסורת ה"היסטוריה החדשה", והוא אכן עוסק באופן שיטתי וכמעט בלעדי באלמנטים בעייתיים בהיסטוריה הציונית. אלא שבספרו "הציונים החדשים" (2001) הוא טוען כי קבוצת "ההיסטוריונים החדשים" מתוארת כך בטעות:

"לדעתי נכון יותר לתאר אותם כהיסטוריונים ראשונים. כי בשנים הראשונות לקיום המדינה לא הייתה בישראל היסטוריוגרפיה. הייתה מיתולוגיה. הייתה אידאולוגיה. הייתה הרבה אינדוקטרינציה. ההיסטוריונים הראשונים שהורשו בראשית שנות השמונים לעיין בתיקים אשר היו חסויים עד אז מצאו עצמם שוב ושוב אוחזים במצחם בהשתאות אין קץ. לא זה מה שלימדו אותם בבית הספר, אמרו לעצמם שוב ושוב והתכוננו למתקפה הבאה: מה לכם המנפצים מיתוסים, אומרים להם, מי שׂמכם. יש הזקוקים למיתוסים; זה לגיטימי. אך יש האומרים שאסור לבחון מיתוסים כי אין זה פטריוטי. זו דרכו של כל פטריוט: לעולם יֵדע מי פטריוט ומי לא".[3]

שגב הנחה את התוכנית "היו ימים" בערוץ הכנסת. הוא אב לבן מאומץ מאתיופיה.[4]

ביקורת

לצד שבחים רבים בישראל ובעולם, ספג שגב התקפות רבות מצד גורמים שונים בזירה האקדמית. ההתקפה העזה ביותר על שגב הייתה במאמרם של הפרופסורים יהודה באואר וטוביה פרילינג "לא תום ולא שגב",[5] שנכתב כתגובה לספרו "המיליון השביעי: הישראלים והשואה". טענות דומות הועלו על ידי פרופ' יהושע פורת לגבי הספר "ימי הכלניות"[6] כמו גם ההיסטוריון שלמה אהרונסון.[7] הניו יורק טיימס, לעומת זאת, כלל את הספר בין עשרת ספרי השנה של 2002.

ספריו בעברית ובאנגלית

  • 1949 - הישראלים הראשונים, הוצאת דומינו-כתר, תל אביב, 1984
  • Soldiers of Evil: The Commandants of the Nazi Concentration Camps, 1988 (ISBN 0-07-056058-7)
  • חיילי הרשע – מפקדי מחנות הריכוז, הוצאת דומינו, ירושלים, 1989; 2001
  • המיליון השביעי: הישראלים והשואה, הוצאת כתר, תל אביב, 1991[8]
  • ימי הכלניות – ארץ ישראל בתקופת המנדט, הוצאת כתר, תל אביב, 1999[9]
    • One Palestine, Complete: Jews and Arabs Under the British Mandate, 2000 (ISBN 0-316-64859-0)
  • הציונים החדשים (בסדרה: הישראלים, בעריכת גדעון סאמט), הוצאת כתר, תל אביב, 2001[10]
    • Elvis in Jerusalem: Post-Zionism and the Americanization of Israel, 2003 (ISBN 0-8050-7288-8)
  • 1967 – והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005
    • 1967: Israel, the War and the Year That Transformed the Middle East, Metropolitan Books, 2006
  • ויזנטל – הביוגרפיה; הוצאת כתר, תל אביב, 2010[11]
  • מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, 2018.
  • קישורים חיצוניים

    ביאורים

    1. ^ לימים יכתוב תום שגב: "הנה פרדוקס ישראלי, מפתח להבנת הספקנות המייחדת את יחסם של ישראלים כה רבים אל המדינה: קשה להם להשתחרר מהתחושה שבבואם לחיות בישראל - החמיצו משהו. בין היקים הייתה התחושה הזאת מרכיב עיקרי בין מרכיבי זהותם" (תום שגב, אני וכל היהודים, באתר הארץ, 15 ביוני 2005).
    2. ^ תום שגב, הציונים החדשים, הקדמה, עמ' 7: אברהם ב. יהושע היה המורה שלו לספרות.

    הערות שוליים

    Kembali kehalaman sebelumnya