|
שירה מרגלית (אשת עסקים)
שירה מרגלית (נולדה ב-1969) היא אשת עסקים ישראלית בתחום התקשורת והפרסום. לשעבר מנכ"לית קבוצת מקאן תל אביב ומשנה למנכ"ל זכיינית השידור "רשת". ביוגרפיהמרגלית נולדה וגדלה בירושלים. אחת משלוש בנותיהם של אליאורה ודן מרגלית. אביה, עיתונאי ומגיש, היה במשך שנים אחד מבכירי העיתונאים בישראל. אחת מאחיותיה היא התסריטאית והבמאית קרן מרגלית. בילדותה שהתה עם הוריה מספר שנים בוושינגטון די.סי. עקב עבודתו של אביה כשליח העיתון "הארץ". בוגרת בית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים. שירתה בצה"ל כפקידה בלשכת מפקד חטיבת הצנחנים, שאול מופז. בעלת תואר ראשון במדעי הרוח והחברה בהדגשת קולנוע מהאוניברסיטה הפתוחה. החלה את הקריירה בתחום התקשורת והפרסום במשרד קשר-בראל, שלאחר מכן הפך לחברת בת של "מקאן אריקסון העולמית". היא החלה בתפקיד סופרווייזרית ובהמשך קודמה לתפקידי ניהול בכירים. בספטמבר 2002 מונתה למשנה למנכ"ל[1], ובינואר 2003 כמנכ"ל משותף עם אורן פרנק[2]. השניים פוטרו באוקטובר 2007 על ידי היו"ר אילן שילוח, לאחר שהעבירו ביקורת על התנהגותו הכוחנית של נוחי דנקנר, שהחברות שלו היו לקוחות של המשרד[3]. סיבת הפיטורים שנמסרה מהחברה הייתה התבטאויותיה הפומביות של מרגלית נגד נוחי דנקנר, בריאיון לעיתון "גלובס" נגד תיאום מחירים שביצעו חברות הסלולר ובפרט נגד חברת סלקום, שהייתה אחד הלקוחות הגדולים של מקאן-אריקסון. בעת הפיטורים הייתה מרגלית בת הזוג של שילוח ובהיריון ממנו והמהלך היה מפתיע[4]. ב-2008 מונתה למשנה למנכ"ל תוכן בחברת "רשת", זכיינית ערוץ 2[5]. ב-20 במאי 2009 הייתה קורבן להתקפה אלימה, שבה שני גברים תקפו אותה בכניסה לביתה בצפון תל אביב. בנה בן ה-7 היה עד לתקיפה. בן זוגה יצא מהבית והתעמת עם התוקפים, שהספיקו לרסס אותו בגז מדמיע ונמלטו. כתוצאה מהתקיפה, מרגלית נפצעה באורח קל עד בינוני תוך שהיא סובלת משברים בעצמות הפנים, ארובת העין ואפה[6]. בהמשך התברר כי מזמין התקיפה היה איש הטלוויזיה דודו טופז, אשר ביקש לנקום בה על סירובה להצעותיו לתוכניות טלוויזיה ברשת[7]. מכתבי האישום שהוגשו נגד המעורבים בפרשה עלה כי ביקש לשפוך חומצה על פניה של מרגלית[8]. בעת כהונתה בתפקיד מרגלית הייתה אחראית גם על רכישת פורמט הריאליטי "פרויקט מסלול" ששובץ כתוכנית פריים טיים ברשת[9], הצליחה לייצר באזז ומדרוג בינוני[10]. פרויקט הריאליטי השני של רשת, "המירוץ למיליון" השיג תוצאות רייטינג חיוביות, והפכה לתוכנית הדגל של "רשת"[11]. בנוסף לתוכניות מציאות, מרגלית הובילה והייתה מעורבת בפיתוח פורמטים מקוריים כגון הסדרה התיעודית "אבודים" ותוכנית הסאטירה "מצב האומה"[12]. במרץ 2010 פרשה מתפקידה. בהודעת הפרישה שלה אמרה: (...) "אני עוזבת את תפקידי אחרי שנתיים מאוד אינטנסיביות בכל המובנים. אני מרגישה שהשנה האחרונה הייתה עמוסה מידי עבורי בשלל האירועים שפקדו אותי ושאני זקוקה למנוחה ולפסק זמן. לצד האירועים, מתמודדת תעשיית הטלוויזיה, ורשת בתוכה, עם אחד המשברים הכלכליים הגדולים בתולדותיה. תחום הטלוויזיה מרתק ומאתגר בעיקר בשנה האחרונה בה חלים שינויים משמעותיים וחיוביים ברשת, בין היתר בזכות אבי צבי העומד בראש החברה ומצעיד אותה לעתיד טוב יותר"[13]. בשנת 2011 החלה להגיש עם אביה תוכנית שבועית בשם "מרגלית בריבוע", ברדיו תל אביב[14]. התוכנית שודרה במשך שבע שנים. באותה שנה רכשה 30% מהבעלות על אתר "סלונה", פלטפורמת בלוגים הפונה לקהל נשי[15]. לאחר השלמת העסקה, מונתה ליושבת-ראש החברה המחזיקה באתר. סלונה היה בשנות פעילותו אתר הנשים הגדול בישראל עם ממוצע של כמיליון גולשות בחודש. בשנת 2020 האתר נסגר, וסלונה הפכה לחברת תוכן עסקי בלבד[16]. בשנת 2012 החלה ביחד עם אבי ניר בהפקת INTV - כנס הטלוויזיה הבינלאומי השנתי של חברת קשת[17]. מרגלית הייתה מנהלת הכנס והעורכת הראשית שלו[18]. בראשית שנת 2018 חברה למפיק אלעד קופרמן והשניים הקימו יחד את "קומא סטודיוס": חברה להפקות טלוויזיה בישראל ומחוצה לה[19]. בין היתר הפיקו את הסדרות ריקוד האש, גוף שלישי והצבי. חיים אישייםמרגלית הייתה נשואה לאיש הצבא אהרון חליוה, ולהם שני ילדים. מרגלית נשואה בשנית למנכ"ל מקאן תל אביב אילן שילוח, ולהם בת.[20] מתגוררת בתל אביב. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||
