|
קתרין הווארד
קתרין הווארד (Catherine Howard; בין 1520 ו-1525 – 13 בפברואר 1542) הייתה מלכת אנגליה לזמן קצר כאשתו החמישית של המלך הנרי השמיני. שלטונה של קתרין כמלכה ארך פחות משנה. בנובמבר 1541 הודחה מתוארה, ובפברואר 1542 הוצאה להורג בעוון בגידה. האשמות נגדה כללו ניאוף עם בן דודה הרחוק, תומאס קולפפר. חייהילדות ונעוריםקתרין נולדה בלמבת' בשנת 1523 או בסביבותיה, אם כי התאריך המדויק אינו ידוע[1][2]. תאריך זה נקבע באופן משוער על בסיס צוואות של בני משפחה, סדר הלידה הידוע שלה ושל אחיה כפי שמופיע ברישומים היסטוריים שונים, וכן טווח הגילאים של הנשים שהיו בשירותה. היא הייתה בתו של הלורד אדמונד הווארד, ונכדתו של הדוכס השני מנורפוק ולפיכך הייתה בת דודה של אן בולין (אביה היה אח של אמא של אן בולין – אליזבת הווארד – שניהם האחים של תומאס הווארד הדוכס מנורפוק). אביה של קתרין, אדמונד, היה גאוותן ובזבזן, תכונות שהובילו לעימותים עם המלך ולאירועים נוספים שגרמו בהדרגה לבעיות עבורו ועבור משפחתו. הוא פיתח התמכרות להימורים, אשר גרמה לאיום מתמיד במאסר בכלא. בשל כך, הוא נאלץ להסתתר במספר הזדמנויות. התקופה הקשה ביותר עבור המשפחה התרחשה בין השנים 1524 ל-1531, תקופה אשר מתכתבת עם לידתה וילדותה המוקדמת של קתרין. אביה קיבל הצבה בקאלה בשנת 1531[3] וקתרין נשלחה להתגורר בביתה של סבתה החורגת הדוכסית מנורפוק. הדוכסית ניהלה בית גדול ובו משרתים ומלווים רבים ובילתה את רוב זמנה בחצר המלוכה, זו הסיבה שקתרין גדלה לבדה כמעט ללא שום השגחה מצד סבתה לגבי לימודיה והכשרתה כבת למשפחת אצולה מן המעמד העליון. בחצר המלוכהב-1539 בזכות קשריה המשפחתיים, ובפרט בזכות דודתה, תומאס הווארד, דוכס נורפוק, קתרין הצטרפה לחצרה של אן מקלווה, אשתו הרביעית של המלך הנרי השמיני[4]. כנערה צעירה ויפה משכה קתרין במהירות את תשומת לבם של רבים בחצר, ביניהם המלך הנרי השמיני עצמו ותומאס קולפפר. בשלביה המוקדמים של תקופתה בחצר, טרם הגעתה של אן, נראה כי המלך הנרי מצא בקתרין עניין רומנטי. פלירטוטים גלויים בין השניים היו שכיחים, אך אין עדויות ברורות לקשר אינטימי משמעותי באותה תקופה[5]. במקביל להתקרבותה למלך, קתרין הווארד פיתחה מערכת יחסים מורכבת עם תומאס קולפפר, אחד מבני הלוויה של הנרי שהיה אף בן דודה (מצד אימה). קולפפר, שמשך אליו את קתרין, הביע את רגשותיו כלפיה והציע לה נישואים. עם זאת, עדויות מאוחרות מצביעות על כך שרגשותיו של קולפפר כלפי קתרין היו מורכבים ונעו בין אהבה לתאווה. קתרין, מצידה, דחתה את הצעותיו והעדיפה לשמור על מרחק מסוים. לנוכח דחייתה, קולפפר פנה לנשים אחרות בחצר המלכה. עלייתה של קתרין הווארד לחצר המלוכה נבעה משילוב של גורמים: חוסר שביעות רצונו של המלך הנרי השמיני מאן, כישלונו של תומאס קרומוול למצוא להנרי כלה חלופית, ושאיפותיה של משפחת הווארד לשחזר את השפעתה הפוליטית[6]. עם התעצמות עניינו של המלך הנרי בקתרין, גברה השפעתו של הדוכס מנורפוק בחצר. נעוריה, יופיה וחיוניותה של קתרין משכו את תשומת לבו של המלך, שהיה מבוגר ממנה בהרבה. הנרי השמיני התבטא כי מעולם לא פגש אישה כה מרתקת. כעדות לכך, ניתן לציין את המתנות הנדיבות שהעניק לקתרין זמן קצר לאחר הגעתה לחצר, ביניהן אדמות ובדים יקרים. המענק הראשון המתועד רשמית ניתן לקתרין ב-24 באפריל 1540[7]. בחצר המלוכה, קתרין הכירה את בתו של הנרי השמיני, הנסיכה מרי, והפכה לחברתה. נישואיה להנרי השמיניזמן קצר לאחר ביטול נישואיו של הנרי לאן, ב-28 ביולי 1540, נשא המלך את קתרין לאישה. נישואים אלה עוררו מחלוקת ציבורית, הן בשל גילה הצעיר של קתרין והן בשל קשרי משפחה קרובים בינה לאן בולין, אשתו השנייה של המלך שהוצאה להורג. הנרי, כך נראה, התעורר לחיים לאחר נישואיו והחל משכים קום שוב ויוצא לציד, והחל לאכול פחות על מנת למצוא חן בעיני אשתו הצעירה. אך קתרין, שהייתה נערה מתבגרת לא הייתה יכולה להתרצות לבעל מבוגר ממנה בשלושים ושתיים שנה, שמן להחריד, אשר ברגלו פצע פתוח ממנו נדף ריח ריקבון; בתמימותה פנתה קתרין למאהבים. היא החלה רומן עם תומאס קולפפר, השניים נעזרו בליידי רוצ'פורד (אלמנתו של ג'ורג' בולין, אחיה של אן שהוצא להורג באשמת ניאוף עם אחותו), והיא הבריחה את קולפפר לחדרה של המלכה בכל הזדמנות. הדחתה והוצאתה להורגבמשך הזמן החלו מתגלים פרטי ילדותה המופקרת של קתרין, והחלה חקירה בנושא. באותו זמן קיבלה קתרין את פרנסיס דרהם לשירותה כמזכירה הפרטי, דבר שהחשיד אותה – לאחר שהתגלה דבר הרומן ביניהם. קתרין נעצרה והושמה במעצר בית. לאחר חקירה מאומצת גילו כי קתרין בגדה במלך עם קולפפר והיא נשלחה למצודת לונדון, שם חיכתה למשפטה. דרהם וקולפפר הוצאו להורג בטייברן ב-10 בדצמבר 1541. קתרין נמצאה אשמה בניאוף ובגידה במלך, והוצאה להורג ב-13 בפברואר 1542 בטאוור גרין. יחד עימה הוצאה להורג ליידי רוצ'פורד.  דיוקנאותאין דיוקן מאומת מתקופת חייה של קתרין הווארד[10]. לא נמצאו עדויות תיעודיות המעידות על הזמנת דיוקן רשמי שלה. שתי מיניאטורות שנוצרו על ידי האמן הנס הולביין הצעיר זוהו במשך שנים רבות כשייכות לקתרין הווארד, אך זיהוי זה אינו מבוסס על ראיות מוצקות ונתון במחלוקת בקרב ההיסטוריונים[11]. במיניאטורות המיוחסות לקתרין הווארד, היא מתוארת כשהיא עונדת תליון הדומה לתליון המופיע בדיוקן של ג'יין סימור מאת הנס הולביין. תליון זה מופיע גם בדיוקנאות נוספים של מלכות מבית טיודור, ביניהם דיוקן של המלכה קתרין פאר ודיוקן של ג'יין סימור[10][12][13]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||
.JPG)
.jpg){kind=small}
