קנת וילסון (באנגלית: Kenneth Geddes "Ken" Wilson; 8 ביוני1936 - 15 ביוני2013) היה פיזיקאי תאורטי אמריקאי, וחלוץ במינוף מחשבים ללימוד פיזיקת חלקיקים. הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1982 על עבודתו בנושא תופעות קריטיות במעברי פאזה, שהתבססה על חבורת הרנורמליזציה, גישה מהפכנית בפיזיקה עיונית, אותה המציא.
הוא המשיך למכללת הרווארד בגיל 16, במגמת מתמטיקה, ופעמיים דורג בין חמשת המקומות הראשונים בתחרות המתמטית של ויליאם לואל פוטנאם. קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת הרווארד, ודוקטורת מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה, תחת הנחיית מארי גל-מאן, ב 1961.
הוא הצטרף לאוניברסיטת קורנל בשנת 1963 במחלקה לפיזיקה כחבר סגל זוטר, והפך לפרופסור מן המניין בשנת 1970.
בשנת 1971 פרסם וילסון מאמר שהסביר, לראשונה באופן שיטתי, את האוניברסליות של מעברי פאזה. הוא עשה זאת בעזרת חבורת הרנורמליזציה. בשנת 1975 נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדע ועמית באקדמיה האמריקאית לאמנות ומדע.
בשנת 1982 הוענק לו פרס נובל לפיזיקה על עבודתו על תופעות קריטיות באמצעות חבורת הרנורמליזציה. בשנה זו גם נישא לאליסון בראון, מדענית מחשב.
הפרסים האחרים בהם זכה כוללים את:
פרס וולף בפיזיקה, בשנת 1980, יחד עם לאו קדנוף ומייקל פישר
מדליית פרנקלין
מדליית בולצמן
בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את פרס וולף נכתב: ”עבודתו של פרופסור קנת ג´ וילסון מאופיינת בהיקף ועומק מפתיעים ביותר. עד כאן חשפו מחקריו וגילוייו קשרים, שלא הובחנו קודם לכן, בין תחומים רבים בעלי עניין רב לפיסיקה בת-ימינו. עיקר עבודותיו 'כיסוי' שטחים, אשר נראו תחילה כמנותקים זה מזה לחלוטין. בכל אחד משטחים אלה זכה להישגים חשובים מאוד, במיוחד בתחום של פזות מעבר, שבו גרמה עבודתו לפריצת דרך בנושא”[1].
בשנת 1984 נבחר לחבר באגודה הפילוסופית האמריקאית.
בשנת 1985 הוא מונה כמנהל המרכז של קורנל לתיאוריה וסימולציה במדע והנדסה (הידוע כיום כמרכז התיאוריה של קורנל). בשנת 1988 הצטרף לסגל אוניברסיטת המדינה של אוהיו, ועבר לגריי, מיין בשנת 1995. הוא המשיך בקשר עם אוניברסיטת אוהיו עד שפרש בשנת 2008. לפני מותו עסק באופן פעיל במחקר בנושא חינוך לפיזיקה והיה תומך ב"מעורבות פעילה" (קרי מדע בחקירה) של תלמידי מדעים ובמתמטיקה.
וילסון נפטר ב-15 ביוני 2013, בסאקו, מיין שבארצות הברית.
התיאוריות שפיתח
עבודתו של וילסון בפיזיקה כללה ניסוח תיאוריה מקיפה של קנה המידה (scaling): כיצד המאפיינים והכוחות הבסיסיים של המערכת משתנים בהתאם לסולם (scale) שבו הם נמדדים. הוא תכנן אסטרטגיה אוניברסלית של "חלוק-וכבוש" לחישוב האופן שבו מעברי פאזה מתרחשים, על ידי בחינה של כל סולם בנפרד ואז הפשטת הקשר בין הרציפים, מתוך הערכה חדשה של חבורת הרנורמליזציה. עבודה זו כללה תובנות מעמיקות בתחום התופעות הקריטיות ומעברי פאזה בפיזיקה סטטיסטית המאפשרים חישובים מדויקים. אחת הדוגמאות לבעיה חשובה פיזיקה של מצב מוצק שהוא פתר באמצעות חבורת הרנורמליזציה היא בתיאור כמותי של אפקט קונדו.
לאחר מכן הוא השווה תובנות אלה על קנה המידה כדי לענות על שאלות בסיסיות על טבעה של תורת השדות הקוונטיים ואת הפיתוח של מכפלות אופרטורים (operator product expansion), ואת המשמעות הפיזית של חבורת הרנומליזציה.
הוא גם היה חלוץ בהבנת הכליאה (confinement) של הקווארקים בתוך הדרונים, תוך שימוש בתורת הכיול על שריגים (lattice gauge theory), ויזם גישה המאפשרת חישובי צימוד חזק באמצעות מחשבים. הוא גם הסביר את הסימטריה הכיראלית, תכונה מכריעה באינטראקציות של חלקיקים אלמנטריים.
