קלאוס קינסקי
קלאוס קינסקי (18 באוקטובר 1926 – 23 בנובמבר 1991) היה שחקן קולנוע ותיאטרון גרמני. קריירהקינסקי הופיע ביותר מ-130 סרטים, אך ידוע בעיקר בזכות אלו בהם שיתף פעולה עם הבמאי ורנר הרצוג, ביניהם:
ב-1958 השתתף בסרטו של דאגלס סירק, "עת לאהוב ועת למות". ב-1962 השתתף בתור פליט יהודי בסרט "הבוגד שלא בגד", לצידו של ויליאם הולדן. בשנות ה-60' וה-70' הופיע בסרטים אירופאיים דלי תקציב, לצד השתתפות בסרטים נחשבים יותר כ"דוקטור ז'יוואגו". בתקופה זו השתתף בכמה מערבוני ספגטי, ביניהם "הצלפים" של סרג'יו לאונה, ו"השתיקה הגדולה" לצדו של ז'אן לואי טרנטיניאן. בשנת 1977 שיחק בסרט "מבצע יונתן" בתפקיד מפקד הטרוריסטים וילפריד בזה. ב-1981 שיחק בסרטו האחרון של בילי ויילדר - "חברים, חברים, אבל...". בשנת 1989 כתב וביים סרט ביוגרפי על הכנר והמלחין האיטלקי ניקולו פאגאניני, אותו גילם קינסקי בתפקידו האחרון בקולנוע. בשנת 1999, מספר שנים אחרי מותו של קינסקי, ביים הרצוג סרט על מערכת היחסים הסוערת ביניהם הנושא את השם Mein liebster Feind - Klaus Kinski, בתרגום מילולי "אויבי האהוב - קלאוס קינסקי". חיים אישייםלקינסקי שלושה ילדים שכולם נהיו לשחקנים: פולה, ניקולאי, ונסטסיה קינסקי. קישורים חיצוניים
הערות שוליים |