|
קורבן מוסף של ראש חודשקורבן מוסף של ראש חודש הוא סדרה של קורבנות שמוקרבת בכל ראש חודש בבית המקדש. הקרבת הקרבן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות. מקור המצווהבפרשת פנחס מתוארות מצוות הקרבת התמיד והמוספין. לאחר הציווי על קורבן מוסף של שבת מצווה התורה על קורבן מוסף של ראש חודש:
טעמי המצווהכתב ספר החינוך שבראש חודש מתחדשת הלבנה ואיתה מתחדשים דברים רבים בעולם ולכן ראוי גם לעם ישראל לחדש ולהקריב קורבן נוסף על שאר הימים כדי להתעורר ולקבוע בלבבות שכל החידושים שבעולם הם מה' לבדו. בתלמוד מובא מדרש על סיבת קורבן החטאת במוסף:
הרב אורי שרקי מביא את אחד ההסברים למדרש: המצב בו יש אומה שולטת ואומה נשלטת הוא מצב לא רצוי שנובע מכך שהעולם עוד איננו מתוקן מספיק, וצריכים לשאוף למצב בו האומות יהיו שוות ומתקדמות יחדיו. דיני המצווהאחר קורבן התמיד של שחר מקריבים את מוסף ראש חדש שכולל:
לכל פר מביאים גם שלושה עשרונים של מנחת סולת בלולה, לאיל שני עשרונים ועשרון מנחה לכבש. כמו כן, לפר מביאים חצי הין יין, שלישית הין לאיל ורביעית הין לכבש. במקרה בו לא הקריבו את קורבן מוסף ראש חודש, זכרי הכהונה חייבים בביטול עשה ואין החטא מושת על שאר עם ישראל. מקום הנחת האיבריםמובא במשנה[1]: אֵבָרֵי הַתָּמִיד נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל מוּסָפִין נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִתָּנִין עַל כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְמַעֲלָה. המשנה נתונה במחלוקת גרסאות: לדעת רש"י הגרסה היא כנגד הכרכוב ומדובר על הסובב של המזבח שנמצא באמצעו ומשמש לנוי. בברייתא ובתלמוד הירושלמי וכן לדעת רמב"ם, תוספות, רבי עובדיה מברטנורא ועוד, הגרסה היא על כרכוב ומדובר על הכרכוב העליון שמשמש מקום הליכה לכהנים על המזבח. כלומר, לפי שיטה זו, האיברים הונחו בצד מערב המזבח בין הקרנות. בתלמוד הבבלי[2] כתבו שטעם הדבר ששמים את האיברים במקום בולט הוא כיוון שאת קידוש החודש לא כולם רואים שהרי העדים מעידים רק לפני בית הדין הגדול, צריך להודיע לעם במקום בולט שהחודש קודש. תפילת מוסף של ראש חודשבתחילת תקופת בית שני, אנשי כנסת הגדולה תיקנו להתפלל בכל ראש חודש תפילת מוסף שכוללת את פסוקי הקורבנות של מוסף ראש חודש. נוהגים לחלוץ את התפילין לאחר הקדיש שלפני תפילת מוסף, כיוון שתפילת מוסף של ראש חודש נחשבת כ'אות', ואין צורך בעוד 'אות' של תפילין[3].כמו כן, אומרים מזמור "בָּרֲכִי נַפְשִׁי" (תהלים קד). יש הסוברים שזה מפני שכתוב בו: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים". ויש סוברים שמזמור נאמר על ידי הלויים בבית המקדש ביום ראש חודש[4]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים |