קוי

אין לבלבל ערך זה עם הערך "כוי".

המונח "קוי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קוי (פירושונים).

קוי
מצב שימור
מצב שימור: מבוית
מיון מדעי
סוג:	קרפיון
תת־מין:	קוי
שם מדעי
Cyprinus rubrofuscus var. koi

קוי, או, "נישיקיגוי" (ביפנית: 錦鯉 – מילולית: "קרפיון רקום רקמת זהב"; "קוי" – 鯉 – ביפנית הוא "קרפיון מצוי"^[1]) הוא תת-מין מבוית של קרפיון אמור (Cyprinus rubrofuscus) ממשפחת הקרפיוניים, הנפוץ באקווריום ובבריכות נוי וידוע בגווני זהוב, לבן ועוד. בעבר היה תת-מין של קרפיון מצוי.

מוצאו של הקוי מסין אך רוב הזנים פותחו ביפן. זהו דג מאוד חזק ועמיד ומסוגל לשרוד בטמפרטורות נמוכות (כמו שיש בחורף בסין שמשם מוצאם). בתנאים אופטימליים הקוי יכול להגיע אפילו לאורך מטר ולחיות יותר ממאה שנים (יש דיווחים על דגים שעברו את גיל מאתיים, ופרט אחד שמת בגיל 226). מרבית הגדילה של הקוי מתרחשת בשנתיים הראשונות של חייו, עם זאת הקוי גדל עד יום מותו כסנטימטר עד שניים בשנה.

קיימים עשרות סוגים של קוי צבעי הדגים משתנים מסוג לסוג העיקרים הם: קוהקו – לבן ואדום, סנקה – לבן אדום ושחור, שוהה – לבן שחור ואדום, שירואוצורי – שחור לבן, היאוצורי – שחור ואדום, קינאוצורי – צהוב ושחור, שושוי – כחול ואדום, אסאגי – כחול ואדום (עם קשקשים), ימבוקי – צהוב, צאגוי – חום, סורוגוי – אפור, גורומו – לבן וחום.

Koi Herpes Virus – KHV היא מחלה שפגעה קשות בגידולי הקוי. המחלה פוגעת בזימי הדג ומביאה למותו המהיר (10–12 יום). בבריכה שנגועה בנגיף ימותו תוך שבועיים כ-90% מהדגים. הדגים המגודלים בישראל עוברים חיסון כנגד המחלה. את החיסון פיתחה חברת קו-וקס הישראלית. פרט לזה הקוי הוא דג חסין מאוד.

בישראל יש מספר מכונים מתקדמים לגידול קוי ביניהם בקיבוצי הזורע, מעגן מיכאל, גן שמואל, כפר רופין ומעברות ובמושב תרום. מרבית ההכנסות מגידול דגי נוי בישראל ^[2] מקורם בייצוא דגי קוי^[3], זאת בזכות העובדה שלקוחות בארצות היעד – בעיקר באירופה, מוכנים לשלם אפילו עשרות אלפי ש"ח לדג יוקרה בודד^[4].

מדיה וקבצים בנושא קוי בוויקישיתוף

• אודות דגי הקוי