צ'ון דו-הוואן

קוריאה זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא צ'ון.

צ'ון דו-הוואן
전두환

לידה	6 במרץ 1931 נפת הפצ'ון, הכיבוש היפני בקוריאה
פטירה	23 בנובמבר 2021 (בגיל 90) Yeonhui-dong, סיאול, קוריאה הדרומית
מדינה	קוריאה הדרומית
השכלה	האקדמיה הצבאית קוריאה
מפלגה	מפלגת הצדק הדמוקרטית
בן או בת זוג	Lee Soon-ja
נשיא קוריאה הדרומית 27 באוגוסט 1980 – 25 בפברואר 1981 (183 ימים) → Pak Choong-hoon צ'ון דוהוואן‎ ← 25 בפברואר 1981 – 24 בפברואר 1988 (7 שנים) → צ'ון דוהוואן‎ רו טי-וו ←
פרסים והוקרה
מסדר מוגונגווה אות ההצטיינות של הרפובליקה האוסטרית מסדר חוסיין בן עלי מסדר השמש של פרו מסדר אבן סעוד מסדר סיקטונה המסדר של פקיסטן המסדר הלאומי של הנמר מסדר הראג'אמיטראבהורן מסדר ברוניי מסדר הכתר של מלזיה Order of Merit for National Foundation כוכב הרפובליקה של אינדונזיה
חתימה

צ'ון דו-הוואן (בהאנגול: 전두환, בהאנג'ה: 全斗煥;‏ 18 בינואר 1931 – 23 בנובמבר 2021) היה מדינאי ואיש צבא דרום קוריאני, שכיהן כנשיאה החמישי של קוריאה הדרומית בין השנים 1979–1988.

צ'ון נולד בשנת 1931, בעיירה חקלאית ענייה שבדרום קוריאה, במהלך תקופת הכיבוש היפני בקוריאה. צ'ון היה הבן הרביעי מתוך עשרה ילדים לצ'ון סאנג-וו וקים ג'ונג-מון. שני אחיו הגדולים של צ'ון, יהול-הוואן וקיו-גון, נהרגו בתאונה כשהיה תינוק. צ'ון גדל כשהוא מכיר רק את קי-הוואן כאחיו הגדול.

צ'ון נכנס לאקדמיה הצבאית הקוריאנית בשנת 1951. לאחר סיום לימודיו בשנת 1955, הפך לקצין חי"ר ובשנת 1958 נישא ללי סון ג'ה, בתו של תא"ל לי קיו דונג. צ'ון פיקד על אוגדה דרום קוריאנית בדרום וייטנאם במלחמת וייטנאם. לאחר שפארק צ'ונג-הי תפס את השלטון בשנת 1961, שימש צ'ון כמזכיר שירות המדינה של החונטה, ובשנת 1963, עם שיקום הממשל האזרחי, כראש המטה של סוכנות הביון המרכזית הקוריאנית (KCIA), שירות המודיעין הלאומי). הוא כיהן בתפקידים רשמיים שונים אחרים ועלה לדרגת תא"ל בשנת 1978.^[1]

צ'ון השתלט על השלטון לאחר ההתנקשות ב-1979 של הנשיא פארק צ'ונג-הי, שהיה בעצמו דיקטטור צבאי. צ'ון עשה הפיכה צבאית ב-12' בדצמבר 1979, ולאחר מכן חיזק את הדיקטטורה הצבאית שלו בהפיכה הצבאית ב-17' במאי 1980 שבה הכריז על חוק צבאי ובהמשך הקים מחנה ריכוז ל"חינוך מטהר". הוא הקים את הרפובליקה החמישית של קוריאה ב-3' במרץ 1981. הוא שלט תחת חוקה קצת פחות אוטוריטרית מהרפובליקה הרביעית של פארק צ'ונג-הי, אבל עדיין החזיק בכוח ביצוע רחב מאוד, והשתמש באלימות קיצונית כדי לשמור עליה.

במהלך כהונתו, כלכלת דרום קוריאה צמחה בקצב הגבוה ביותר אי פעם והשיגה את העודף המסחרי הראשון של המדינה ב-1986.

לאחר התגברות הלחץ הפנימי כתוצאה מתנועת הדמוקרטיזציה של יוני 1987, ובעקבות לחץ חיצוני בשל האולימפיאדה הקרבה, איפשר צ'ון לערוך בחירות חופשיות ופתוחות לנשיאות בדצמבר 1987. הוא העביר את השלטון לחברו הקרוב ובן בריתו נו טה-וו (Roh Tae-woo), שהמשיך רבות מהמדיניות של צ'ון במהלך שלטונו שלו עד שנות ה-90'.

בשנת 1996 נידון צ'ון למוות עקב מעורבותו בדיכוי התקוממות קוואנגג'ו, שבמהלכו נהרגו מאות אנשים. מאוחר יותר הוא קיבל חנינה על ידי הנשיא קים יונג-סאם, וזאת, בעצת הנשיא הנבחר, קים דה-ג'ונג, שנידון לגזר דין מוות כ-20 שנה קודם לכן על ידי ממשלו הרודני של צ'ון.

נפטר ב-23 בנובמבר 2021.^[2]

מדיה וקבצים בנושא צ'ון דו-הוואן בוויקישיתוף

נשיאי קוריאה הדרומית
לי סינג-מן • יון פו-סאן • פאק צ'ונג-הי • צ'וי קיו-הה • צ'ון דו-הוואן • נו טה-וו • קים יונג-סאם • קים דה-ג'ונג • רו מו-היון • לי מיונג-באק • פאק גון-הייה • האוון גו-האן (נשיא בפועל) • מון ג'יאה-אין • יון סוק-יאול

ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקאים ובנושא קוריאה הדרומית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.