|
פרנק ויליאמס
סר פרנסיס (פרנק) אואן גאבט ויליאמס (באנגלית: Sir Francis Owen Garbett "Frank" Williams, 16 באפריל 1942 – 28 בנובמבר 2021) היה איש עסקים בריטי, המייסד והבעלים של קבוצת המרוצים ויליאמס המתחרה באליפות הפורמולה 1 מאז שנת 1977. ילדותוויליאמס נולד בסאות' שילדס, מחוז דרהאם, אנגליה. אביו שירת בחיל האוויר המלכותי ואימו הייתה מורה לחינוך מיוחד. בעקבות גירושי הוריו עבר להתגורר עם דודו ודודתו. את לימודיו בתיכון עשה בקולג' סנט ג'וזף, בית ספר פרטי בדרום-מערב סקוטלנד. לקראת סוף שנות החמישים לקח טרמפ עם חבר ביגואר XK150 ומאז התחבר למכוניות מהירות[1]. קריירה מקצועיתויליאמס החל להתחרות בשנת 1961 במרוצי מכוניות, מממן את הפעילות מהכסף אותו הרוויח בעבודתו כסוכן מכירות של מוצרי מכולת. בשנת 1966 החליט לפרוש ממרוצים והקים עסק למכירת חלקי חילוף לרכבים. במקביל הקים את קבוצת "Frank Williams Racing Cars" שלקחה חלק במרוצי פורמולה 2 ופורמולה 3. בשנת 1969 החלה הקבוצה להתחרות בפורמולה 1, כשהיא עושה שימוש בשלדה מתוצרת ברבהאם. פירס קורג, נהג הקבוצה, סיים פעמיים במקום השני ואת העונה סיים במקום השמיני בדירוג הנהגים. לקראת שנת 1970 החל בשיתוף פעולה עם אלחנדרו דה-טומאסו, שיתוף פעולה שנפסק לאחר מותו של קורג בגרנד פרי גרמניה. בשנת 1971 רכשה את השלדה מקבוצת מרס הבריטית והחתימה את הנרי פסקרולו. בשנת 1972 הציגה הקבוצה לראשונה רכב מתוצרתה - Politoys FX3. הופעת הבכורה התקיימה בגרנד פרי הבריטי, בעיות היגוי גרמו לפסקרולו לרסק את המכונית. בעקבות כך שבה הקבוצה להתחרות עם רכבי מרס. בשל מחסור במזומנים פנה ויליאמס למרלבורו וליצרנית הרכב האיטלקית איזו ריבולטה ( Iso Rivolta) בבקשה לחסות. אף על פי שהושגה הסכמה על שיתוף פעולה הכסף לא הגיע בזמן ובשנת 1976 צירף ויליאמס את וולטר וולף, איל נפט קנדי. הקבוצה המשיכה לפעול, אך כבר לא הייתה בידיו של ויליאמס, שהחליט בשנת 1977 לעזוב את הקבוצה יחד עם פטריק הד, מהנדס הקבוצה. השניים שכרו מחסן שטיחים ישן באוקספורדשייר, בריטניה והכריזו על הקמת קבוצת ויליאמס גרנד פרי. הקבוצה עדיין פעילה בסבב האליפות. הניצחון הראשון של הקבוצה הושג בשנת 1979 על ידי קליי רגזוני בגרנד פרי בריטניה. בשנת 1980 זכה אלן ג'ונס באליפות הנהגים וסייע לקבוצה לזכות גם באליפות היצרנים, תארים ראשונים עבור הקבוצה. בין השנים 1980 ל-1997 זכתה הקבוצה 6 פעמים באליפות הנהגים ו-8 פעמים באליפות היצרנים. במרץ 2012 הודיע ויליאמס על התפטרותו מהועד המנהל של הקבוצה והעברת התפקיד לבתו קלייר[2]. פציעתוויליאמס היה משותק בפלג גופו התחתון והתנייד בעזרת כסא גלגלים בעקבות תאונת דרכים. ב-6 במרץ 1986 הגיע למסלול פול ריקרד בצרפת על מנת לצפות בנסיעת המבחן של רכב הקבוצה החדש לקראת פתיחת עונת 1986. כחובב ריצות ארוכות, ביקש להגיע למרוץ שהתקיים בלונדון למחרת. במהלך הנסיעה לנמל התעופה ניס איבד שליטה על הרכב השכור בו נסע יחד עם פיטר וינסדור, מנהל החסות של הקבוצה. הבדלי גובה של כ-2.5 מטרים בין הכביש ובין השדה שלצידו גרמו למכונית להתהפך על צד שמאל, הצד בו ישב הנהג. ויליאמס נפגע בחוליה הרביעית והחמישית של עמוד השדרה לאחר שנמחץ בין המושב ובין הגג המעוך. וינסדור יצא מהתאונה עם פציעות קלות בלבד[3]. הוקרהבשנת 1987 העניקה מלכת אנגליה לויליאמס תואר מפקד במסדר האימפריה הבריטית[4]. בשנת 1999 הוכתר כאביר[5]. עבודתו על קבוצת רנו זיכתה אותו בתואר לגיון הכבוד הצרפתי. בשנת 2008 הוענק לו גביע וויטקרופט (Wheatcroft trophy) המוענק לאנשים שתרמו בצורה משמעותית לספורט המוטורי. בשנת 2010 הוענק לו פרס הלן רולסון במסגרת הענקת פרסי איש השנה של ה-BBC[6]. נפטר ב-28 בנובמבר 2021. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||
