פסיק
פסיק (",") הוא סימן פיסוק. הוא דומה במראהו לגרש או למרכאה יחידה בגופנים רבים, אך בשונה מהם הוא נכתב בתחתית השורה. המילה "פסיק" באנגלית, comma, מקורה בפועל היווני kopein, "לחתוך", המעיד כי הפסיק משמש לציין הפסקה בשטף הדיבור. זהו אכן תפקידו בפיסוק האנגלי ובפיסוק העברי החדש, אך לא בפיסוק הגרמני, שעליו התבסס הפיסוק העברי עד לשנים האחרונות. הפסיק בגרמניתבגרמנית אין הפסיק משמש לציון הפסקה בשטף הדיבור, אלא בתפקיד הדקדוקי של מבדיל בין פסוקיות של משפטים. כלומר, בגרמנית יבוא פסיק סביב כל משפט משועבד: Ich weiß nicht, was er gemeint hat, aber ich weiß, dass er ein bisschen Ruhe will. ("אינני יודע, מה הוא התכוון, אך אני יודע, שהוא רוצה קצת שקט.") הפסיק באנגליתבאנגלית משמש הפסיק לציון הפסקה בשטף הדיבור. אין הפסיק בא סביב כל משפט משועבד, אלא רק בין משפטים המשמשים בהסגר. ראו למשל את המשפט הבא: The film which was cast on the 1st of October was a great success. ("הסרט ששודר באחד באוקטובר היה להצלחה גדולה.") לעומת: The film, which was cast on the 1st of October, was a great success. ("הסרט, ששודר באחד באוקטובר, היה להצלחה גדולה.") במשפט הראשון מציין המשפט המשועבד ("ששודר באחד באוקטובר") על איזה סרט מדובר - כלומר, "רק אותו הסרט המסוים ששודר בתאריך הזה היה להצלחה גדולה". במשפט השני הסרט כבר ידוע, והמשפט המשועבד רק נותן מידע נוסף עליו ("הסרט הנ"ל זכה להצלחה גדולה. דרך אגב, הוא שודר בתאריך הזה"). הפסיק בעבריתעד השנים האחרונות היה הפיסוק העברי מבוסס על הפיסוק הגרמני, והפסיק שימש לתחימת פסוקיות של משפטים. בשנת 1994 שינתה האקדמיה ללשון העברית את כללי הפיסוק והכתיבה וקבעה את הפיסוק האנגלי כבסיס לפיסוק העברי הנוכחי. לפי "כללי הפיסוק החדשים"[1] של האקדמיה, אין הכרח להפריד משפטים משועבדים בפסיקים. כך, פסקה שתחת כללי הפיסוק הישנים הייתה נראית כך:
תיראה תחת כללי הפיסוק החדשים כך:
יוצא דופן בהקשר זה הוא הכלל לגבי הבחנה בין משפט זיקה מגדיר, או משפט לוואי מצמצם ("הסרט ששודר באחד באוקטובר"), לעומת משפט זיקה מפרט ("הסרט, ששודר באחד באוקטובר"), שנועד למנוע כפל משמעות. עם זאת, ההבחנה היא יותר בגדר המלצה מאשר הנחיה[2]. ראוי לשים לב כי הפרדת פסוקיות בהתאם לפיסוק הגרמני אינה סותרת את ההנחיות החדשות של האקדמיה ללשון, אולם היא סותרת את רוחן[3] ואת ההנחיה "...שלא להרבות בפסיקים יתר על המידה". בסופו של דבר, הבחירה האם להפריד משפט משועבד (בפסיק או בזוג פסיקים) תלויה "בסגנונו של הכותב" וברצונו להדגיש חלקים מסוימים בתוך המשפט[4]. הפרדה בזוג פסיקיםלרוב, מומלץ להימנע מלהפריד פסוקית בזוג פסיקים, אלא אם היא ארוכה במיוחד. לעומת זאת, הסגר ותמורה יופרדו תמיד בשני פסיקים (פרט להסגר קצר במיוחד, שלא יופרד בפסיקים כלל). לחלופין, ניתן להפריד הסגר או תמורה בקו מפריד. כללים נוספיםשימוש בפסיק ייעשה במשפט בעל חלקים מאוחים, להפרדת ביטוי מוסגר, תמורה, משפט ייחוד, משפט איחוי ומשפט מורכב. בפסוקית זיקה לעיתים ייעשה שימוש בפסיק ולעיתים לא. באופן דומה, "ישבנו בבית וצפינו בטלוויזיה" ולא "ישבנו בבית, וצפינו בטלוויזיה".
שימושים נוספיםבכתיבת מספרים גדולים נהוג להשתמש בפסיקים להקל על קריאת המספר. פסיק יבוא לאחר כל שלוש ספרות החל מספרת המאות. לדוגמה המספר שני מיליון ארבע-מאות חמישים ושניים אלף שלוש-מאות ושלוש ייכתב בצורה 2,452,303 שקלה יותר לקריאה מהצורה 2452303. במדינות אירופאיות מסוימות מתהפכים תפקידי הנקודה והפסיק בכתיבת מספרים, כך שהנקודה משמשת להקלת הקריאה של מספרים גדולים והפסיק משמש לציון שבר עשרוני. בתרבותבשיר ׳מרוב אהבה׳ יוסי בנאי מספר אודות אהבה של כל מיני זוגות:
בשיר ׳מכתב לרבי׳ דן אלמגור כתב את סימני הפיסוק במילים:
ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|