Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

עמירה דותן

עמירה דותן
עמירה דותן, 2007
עמירה דותן, 2007
לידה 28 ביולי 1947 (בת 77)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19651988 (כ־23 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמירה דותן
לידה 28 ביולי 1947 (בת 77)
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בן-גוריון
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
17 באפריל 200624 בפברואר 2009
(שנתיים)
כנסות 17
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמירה דותן (מימין) כקצינת ח"ן ראשית, יחד עם רעיית נשיא המדינה, אורה הרצוג (1984)

עמירה דותן (נולדה ב-28 ביולי 1947, י"א באב ה'תש"ז) היא אשת ציבור ישראלית. הייתה האישה הראשונה בצה"ל בדרגת תת-אלוף[1], בתפקיד קצינת ח"ן ראשית, וכיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת קדימה. בעשור השני של המאה ה-21 משמשת בעלים ומנכ"ל משותף של "גישור נוה צדק - יישוב סכסוכים בדרכי שלום בע"מ"[2].

ביוגרפיה

שירות צבאי ולימודים אקדמיים

דותן התגייסה לצה"ל ביולי 1965 ושובצה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר הטירונות יצאה לקורס קצינות ואחר כך שירתה במטה החיל, כשלישה בפיקוד הדרום וכשלישה ביחידת המיעוטים. עברה לשרת בחיל הנשים והייתה קצינת הח"ן הפיקודית של פיקוד הדרום, סגנית קצינת ח"ן ראשית (קחנ"ר). ב-1982 מונתה לקצינת ח"ן ראשית בדרגת אלוף-משנה, במסגרת תפקידה פעלה להעלאת המודעות להטרדות מיניות בצבא, ופעלה להגדיל את שוויון ההזדמנויות לנשים[3]. באוקטובר 1986, הייתה לאישה הראשונה בעלת דרגת תת-אלוף, לאחר שתקן קצינת ח"ן ראשית עלה לדרגה זו[4]. במהלך שירותה הצבאי השלימה דותן תואר ראשון במדעי ההתנהגות ולימודי תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. פרשה מהצה"ל באוקטובר 1987[5].

לאחר פרישתה מצה"ל

לאחר פרישתה מצה"ל שימשה סגנית נשיא אוניברסיטת בן-גוריון (בשנים 1988–1989). לאחר מכן כיהנה כנציגת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית בצפון אמריקה (1992-1989),

כיהנה בתפקיד מנכ"לית OPERATION INDEPENDENCE - עמותה בשיתוף הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ומשרד האוצר מטרתו לקשר בין חברות הייטק וביוטק ישראליות לשותפים אסטרטגיים בצפון אמריקה.

ב-1998 יזמה עם חנה קוצר ספיר את הקמת מרכז הגישור "גישור נוה צדק – יישוב סכסוכים בדרכי שלום", אותו השתיים מנהלות מאז[6].

כחברת כנסת במפלגת קדימה

עם הקמת מפלגת "קדימה" הצטרפה דותן, לבקשתו של אריאל שרון, כמועמדת מטעמה לבחירות לכנסת ה-17 ונבחרה לכנסת[7]. כיהנה כנציגת הכנסת לפרלמנט האירופי וכחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת האתיקה וועדות אחרות.

כראש תת-הוועדה של ועדת ביקורת המדינה לנושא המפונים מגוש קטיף, יזמה, ליוותה והביאה ליישום החלטות להסדרת קשת נושאים הקשורים במפונים. לקראת סיום הקדנציה, ועל-מנת לוודא המשך טיפול נאות במפונים, יזמה והובילה החלטה להקמת ועדה ממלכתית לנושא.

בין החוקים שיזמה דותן במהלך כהונתה:

בתחילת שנת 2008, הודיעה דותן על החלטתה שלא להתמודד בהבחירות לכנסת השמונה עשרה, ועל פרישתה מהחיים הפוליטיים.

המשך דרכה

דותן זכתה בפרס "International Advocate for Peace Award" לשנת 2009, מאת אוניברסיטת קרדוזו בניו יורק.

משנת 2012 מכהנת דותן כראש "המרכז לאחריות תאגידית" בבית הספר למינהל עסקים של המסלול האקדמי המכללה למינהל[12].

דותן כיהנה כדירקטורית בתעשייה האווירית, ב"מבטח שמיר", "פועלים שוקי הון" ובאוצר ההתיישבות היהודית[13]. היא חברה בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון, מכללת ספיר ותיאטרון הבימה.

משפחה

דותן היא אלמנה ואם לשלושה. מאז פטירתה של בתה ענת (2010-1977), ממשיכה עמירה דותן את דרכה במסגרת עמותת ענת[14], "עידוד נטיעות תרבותיות בנגב", בפעולת התנדבות בשדרות ובאזור הנגב המערבי.

בת נוספת שלה, ענבר דותן שדרנית ברדיו חיפה, סייעה לאזרחים רבים בתוכנית הרדיו אותה הפיקה ובה שדרה בשם "ענבר דותן, אמא עצבנית", בתקופת הקורונה חזרה לשדר את התוכנית מדי יום ומסייעת לתושבי חיפה והסביבה. במקביל מזה כמה שנים מגישה מדי יום שישי את התוכנית המרכזית של רדיו חיפה "זירה חופשית" יחד עם אלי לוי, אשר דנה בנושאים פוליטיים ארציים ומקומיים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמירה דותן בוויקישיתוף

http://www.anatdotan.org/

הערות שוליים

  1. ^ בתנו הגנרלית, חדשות, 3 באוקטובר 1986
  2. ^ משה גורלי, ‏בעיית גישור: כיצד מגשרים על ניגודי האינטרסים בוועדת גדות, באתר גלובס, 11 ביוני 2000
  3. ^ לאה ענבל, סינדרלה במטכ "ל, כותרת ראשית, 12 בדצמבר 1984
  4. ^ אורן כהן, התא״ל הראשונה בצה״ל: רק בצבא נענשים באמת על הטרדות מיניות, חדשות, 2 באוקטובר 1986
  5. ^ ענת מידן, חודש אזרחית, תת־אלוף אמירה דותן, קצינת חן ראשית. איך נראים חייה?, חדשות, 6 בנובמבר 1987
  6. ^ עתליה ולדמן, שחרור בלי תנאי - בארון הבגדים של חנה קוצר-ספיר, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
  7. ^ שירות גלובס, ‏מפלגת קדימה הציגה הערב בבנייני האומה בירושלים את רשימתה לכנסת ה-17, באתר גלובס, 31 בינואר 2006
  8. ^ שחר אילן, אושר: הרחבה משמעותית של סמכויות ראש המועצה לביטחון לאומי, באתר הארץ, 29 ביולי 2008
  9. ^ נועם שרביט, ‏אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק שתאפשר ערעור על פסק בורר, באתר גלובס, 29 באוקטובר 2008
  10. ^ שחר אילן, הצעת חוק: טפסים יכללו גם את שם האם, באתר הארץ, 20 במאי 2008
  11. ^ צפי סער, יום האשה הבינלאומי 2009: החוקים המגדריים של השנה, באתר הארץ, 8 במרץ 2009
  12. ^ כמצוין בעלון הכנס השלישי של בית הספר למנהל עסקים ומכון אדלר (20 ביוני 2012)
  13. ^ גור מגידו, ‏מה באמת מתרחש בחברת "אוצר התיישבות היהודים"?, באתר גלובס, 1 במרץ 2015
  14. ^ אתר עמותת ענת


Kembali kehalaman sebelumnya