|
משה חיגר
ד"ר משה חיגר (1901 – 2 במאי 2004) היה רב, משפטן וחוקר תורני. רבן של כמה קהילות ביהדות דרום אפריקה, מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים בישראל ועורך קובץ פסקי הדין הרבניים. ביוגרפיהנולד בעיר סלוצק לרב חנוך. למד בנעוריו בישיבת סלוצק - קלצק אצל הרב איסר זלמן מלצר, שבה כיהן דודו הרב אשר סנדומירסקי כמשגיח. אחרי מלחמת העולם הראשונה, עבר עם הישיבה לעיר קלצק ולמד מפי הרב אהרון קוטלר. אחרי כן עבר לישיבת מיר, ומשם לישיבת סלבודקה. בהיותו יליד רוסיה היה מוכרח לעזוב את ליטא וחזר לקלצק. כאשר הרב מלצר החליט לעלות לארץ ישראל הוא כתב לרב אברהם יצחק הכהן קוק שיארגן סרטיפיקט גם עבור תלמידו חיגר. חיגר עלה ארצה בשנת תרפ"ה, למד בישיבת מרכז הרב ונסמך לרבנות מהראי"ה קוק, מהרב איסר זלמן מלצר והרב יעקב משה חרל"פ. בסוף שנות העשרים, עקב המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ישראל, ירד מהארץ לדרום אפריקה וכיהן כרב בקהילות שונות. בדרום אפריקה הוסמך כדוקטור למשפטים. אחרי עשרים שנה חזר ארצה, ונתקבל כיועץ משפטי לשיפוט רבני במשרד הדתות והוביל את בית הכנסת הירושלמי "זיכרון קדושים". בשנת 1957 שב לשליחות בחו"ל לתקופה קצרה.[1] לאחר מכן עבד כעוזר מחקר במכון הארי פישל. היה חבר מערכת אנציקלופדיה תלמודית[2]. כתב מאמרים בעניינים תורניים ובמחקרי המשפט. הוא שימש כעורך של 'פסקי הדין של בתי הדין הרבנים בישראל'. קבור בחלקת החסידים בהר הזיתים בירושלים[3]. חיבוריו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||
