מרגרט ברבידג'

מרגרט ברבידג'
Margaret Burbidge

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	12 באוגוסט 1919 Davenport, הממלכה המאוחדת
פטירה	5 באפריל 2020 (בגיל 100) סן פרנסיסקו, ארצות הברית
שם לידה	Eleanor Margaret Peachey
ענף מדעי	אסטרופיזיקה, אסטרונומיה
מקום לימודים	יוניברסיטי קולג' לונדון אוניברסיטת לונדון
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מצפה הכוכבים ירקס אוניברסיטת שיקגו המכון הטכנולוגי של קליפורניה
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (2005) הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (1988) הרצאת הנרי נוריס ראסל (1984) עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים המדליה הלאומית למדעים (1983) מדליית ברוס (1982) הרצאת קארל ג. יאנסקי (1977) פרס הלן ב וורנר לאסטרונומיה (1959)
בן או בת זוג	ג'פרי ברבידג' (1948–?)

אלינור מרגרט ברבידג' (באנגלית: Eleanor Margaret Burbidge;‏ 12 באוגוסט 1919 - 5 באפריל 2020) הייתה אסטרופיזיקאית אמריקאית ילידת בריטניה, שהתפרסמה במחקריה בנושאי אסטרונומיה. תרמה רבות לחקר הקוואזרים, לחקר היווצרות גלקסיות והתפתחותן, ולהבנת תהליכי היווצרות יסודות כימיים בליבת הכוכבים באמצעות היתוך גרעיני. זכתה בפרסים מדעיים וכיהנה כמנהלת מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'.

מרגרט ברבידג' נולדה בשם אלינור מרגרט פיצ'י בדבנפורט, בריטניה. שני הוריה היו כימאים. בגיל שלוש או ארבע יצאו לחופשה משפחתית בצרפת במעבורת לילה והיא בילתה את ההפלגה בצפייה בכוכבים, ומאז לא חדלה להתעניין באסטרונומיה.

בשנת 1936 החלה ללמוד אסטרונומיה ביוניברסיטי קולג' לונדון, שם קיבלה בשנת 1943 תואר דוקטור באסטרונומיה. בשנת 1945 ביקשה להתקבל ללימודי המשך במכון קרנגי למדע, אך בקשתה נדחתה מכיוון שהתפקיד כלל מחקר אסטרונומי במצפה הר וילסון, תפקיד שהיה שמור באותה תקופה לגברים בלבד.

בשנת 1951 עברה לוויסקונסין ושם עבדה במשך שנתיים במצפה הכוכבים ירקיז של אוניברסיטת שיקגו. תחום המחקר העיקרי שלה היה ההרכב הכימי של כוכבים. היא חזרה לבריטניה בשנת 1953 והחלה סדרת מחקרים מדעיים בשיתוף עם בעלה, ג'פרי ברבידג', וכן עם ויליאם אלפרד פולר ופרד הויל. צוות זה הגדיר את התאוריה האסטרופיזית של נוקליאוסינתזה כוכבית, שפורסמה על ידם במאמר בכתב העת "Reviews of Modern Physics" בשנת 1957^[1]. מאמר זה נחשב לבסיס הנוקליאוסינתזה הכוכבית, והוא אחד המאמרים המדעיים המשפיעים ביותר בתחום זה.

בשנת 1955 הצליחה ברבידג' סוף סוף להגיע למצפה הר וילסון, לאחר שהתחזתה לעוזרת המחקר של בעלה. כאשר נודע הדבר להנהלה, הם הסכימו לתת לה גישה לאתר בתנאי שהיא ובעלה יתגוררו בקוטג' נפרד ולא במעונות המתחם, שתוכננו לגברים בלבד.

בשנת 1972 מונתה למנהלת מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ'. במשך 300 שנה, מאז ייסוד מצפה הכוכבים המלכותי, מנהל מצפה הכוכבים קיבל את תואר "האסטרונום המלכותי" וכן קיבל מענק שנתי מבית המלוכה. לקראת מינויה פוצלו שני התארים: ברבידג' מונתה למנהלת מצפה הכוכבים המלכותי, וסר מרטין רייל קיבל את תואר האסטרונום המלכותי. בטקס כניסתה לתפקיד נשאה ברבידג' דברים בהם אמרה בפירוש שמנעו ממנה לקבל את תואר האסטרונום המלכותי בגלל אפליית נשים, וקראה להשוואת תנאיהם של גברים ונשים בתחום האסטרונומיה.

באותה שנה סירבה לקבל את פרס אנני ג'אמפ קאנון לאסטרונומיה מכיוון שזהו פרס המוענק לנשים בלבד: "הגיע הזמן שתסולק האפליה לטובת נשים, כמו גם נגד נשים, בחיים המקצועיים."^[2] האגודה האמריקאית לאסטרונומיה, המעניקה את הפרס, העניקה לה כעבור 12 שנה פרס על שם הנרי נוריס ראסל, שנחשב לאות הכבוד הגבוה ביותר, ללא קשר למגדר.

בשנת 1976 הפכה לנשיאה הראשונה של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה. בשנת 1979 הוקם המרכז לחקר אסטרופיזיקה ומדעי החלל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, וברבידג' מונתה למנהלת המרכז. בשנת 1981 נבחרה לנשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע.

בשנת 2003 נבחרה ברבידג' להיכל התהילה במוזיאון הנשים בקליפורניה, שם צוינו הישגיה.

עד למותה ב-5 באפריל 2020, ברבידג' המשיכה בתפקידה כפרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו והמשיכה להיות פעילה במספר תחומי מחקר, בהם קוסמולוגיה לא-סטנדרטית וקוואנטיזציה של הסחה לאדום. היא פרסמה מעל ל-370 מאמרים בתחומי האסטרונומיה.

ב-2 באפריל 1948 נישאה לג'פרי ברבידג', אסטרופיזיקאי בריטי שהיה שותף לחלק ממחקריה. בתם, שרה, נולדה בסוף 1956. ג'פרי ברבידג' מת בשנת 2010.

במאמר אוטוביוגרפי שפרסמה בשנת 1994 תיארה ברבידג' את הרגע שבו מכון קרנגי למדע סירב לאפשר לה להשתמש בטלסקופ במצפה הר וילסון כרגע מכונן בחייה: "מכתב הסירוב פתח את עיניי למצב חדש ודי מפחיד. זה היה חדש עבורי, כי עד אז מעולם לא חוויתי אפליה מינית. מאז החלטתי על עיקרון מנחה בחיים: אם מישהי מתאמצת למען מטרה מסוימת, אך היא מתוסכלת כי אבן או חומה חוסמת אותה, אז היא חייבת למצוא דרך לעקוף את המחסום ולהגיע למטרה בדרך אחרת. נתתי את העצה הזו לנשים רבות שהתמודדו עם מצבים דומים. אמרתי להן: תנסו את זה, זה עובד. "

לאחר קבלת הדוקטורט בשנת 1943, החלה לחקור את היווצרות גלקסיות והתפתחותן באמצעות שילוב חדשני של ספקטרומטר אופטי בטלסקופים. במצפה הכוכבים של אוניברסיטת שיקגו התמקדה בהבנת תהליכי היווצרות יסודות כימיים בליבת הכוכבים באמצעות היתוך גרעיני, בכוכבי B ובמבנה הגלקסיה.

בשנת 1957 התפרסמה כחלק מהצוות שהגדיר את התאוריה האסטרופיזית של נוקליאוסינתזה כוכבית, בו היה גם בעלה, ג'פרי ברבידג', וכן ויליאם אלפרד פולר ופרד הויל. תאוריה זו מוכיחה כי כל היסודות, למעט הקלים ביותר, נוצרים בתהליכי היתוך גרעיני בכוכבים^[1]. על כך הם קיבלו את פרס וורנר בשנת 1959.

מחקריה המאוחרים יותר כללו גילויים רבים בתחום היווצרות גלקסיות והתפתחותן, והיא הייתה מחלוצות המחקר הספקטרוסקופי של קוואזרים.

ברבידג' סייעה בשנת 1990 בפיתוח רכיבים ספקטרוגרפיים עבור טלסקופ החלל האבל. בעזרת רכיבים אלה התגלה החור השחור הגדול במרכז הגלקסיה M82.

• פרס הלן ב' וורנר לאסטרונומיה, ביחד עם בעלה, ג'פרי ברבידג' (1959)
• עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1969)
• נשיאת האגודה האסטרונומית האמריקאית (1976–1978)
• פרס על שם קארל ג. ג'נסקי, מטעם מצפה הכוכבים הלאומי ברדיו-טלסקופ (1977)
• חברת האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) (1978)
• מדליית ברוס של האגודה האסטרונומית של האוקיינוס השקט (1982)
• המדליה הלאומית למדעים (1983)
• נשיאת האגודה האמריקאית לקידום המדע (1983)
• פרס על שם הנרי נוריס ראסל (1984)
• מדליה מטעם מצפה הכוכבים בניס (1987)
• פרס על שם אלברט איינשטיין למדע עולמי (1988)
• מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה, ביחד עם בעלה, ג'פרי ברבידג' (2005)

• אסטרואיד 5490 ברבידג' (התגלה בספטמבר 1960)
• פרס מרגרט ברבידג’, מוענק משנת 2016 מדי שנה על ידי האגודה האמריקאית לפיזיקה

מדיה וקבצים בנושא מרגרט ברבידג' בוויקישיתוף

• מרגרט ברבידג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)