מנהל תסריט (באנגלית: script supervisor או continuity supervisor) הוא האחראי בהפקה קולנועית או טלוויזיונית לשמור על עקביות והמשכיות (continuity) בין הסצנות, ברמות המילולית והחזותית.[1][2] תפקידו של מנהל תסריט לעקוב אחר הצילומים של כל שוט, לעקוב אחר ההתקדמות היומיומית של הצילומים, לחבר בין המחלקות שעל הסט ומחוצה לו, ולתעד בכתב את המתרחש מול המצלמה ובהקלטה. על מנהל התסריט לשים לב לפרטים קטנים הנוגעים לכל מאפייני המיז-אנ-סצנה, כולל בתחומי התלבושות, האביזרים, התפאורה, השיער, האיפור ופעולות השחקנים במהלך סצנה. מנהלי תסריט ממלאים תפקיד מכריע בצילומי סרט, ונחשבים לראשי מחלקה, אף כי לרוב מדובר במחלקה של איש אחד.
מנהל תסריט עוקב אחר הצילום של כל שוט, ורושם את המידע בצורה מפורטת ומדויקת, על מנת שתהיה אסמכתא כתובה אם וכאשר יתעוררו ספקות לגבי איך ואם בכלל צולמו טייקים או סצינות. הרשומות האלה מהוות מסמך חשוב עבור הבמאי והעורך, וועוזרות להם בעריכה להרכיב את חלקי הסרט ליצירה אחת.
מנהל התסריט הוא נציגיהם של העורך העתידי ושל כותב התסריט על הסרט, וכן משמש פעמים רבות כיד ימינו של הבמאי. תפקידו של מנהל התסריט הוא לוודא שניתן יהיה לערוך את הסרט לאחר סיום הצילומים. במובן זה, הם מגבים כל מחלקה, עוקבים אחר התסריט במהלך הצילום ומוודאים שלא יתרחשו שגיאות בהמשכיות שימנעו מהסרט להתגבש באופן רציף בעריכה. אף שבדרך כלל יש רק מנהל תסריט אחד בהפקת סרט נתונה, בהפקות אולפן גדולות, למנהל התסריט של היחידה הראשית יהיה עוזר ובדרך כלל יש מנהל תסריט נוסף שועבד על היחידה השנייה.
אחריויות
בשלב קדם-הפקה
בחינת קוהרנטיות בתסריט – ראשית, מנהל התסריט עורך קריאה מעמיקה של התסריט במטרה לזהות שגיאות ופערים הנוגעים לחוסר עקביות וחוסר היגיון בעלילה.[1]
אומדן תיזמון התסריט – ראשית, על ידי בדיקת טכנית של עימוד התסריט, על מנת שכל עמוד ייחשב על פי החלוקה של 8/8. במידה שפורמט התסריט אינו נכון, יש להעביר הערות לתסריטאי על מנת שיוציא דראפט מתוקן בהקדם. שנית, מנהל התסריט יערוך מדידה בעזרת שעון עצר של זמן המסך המשוער של כל סצנה, על מנת לוודא לפני היציאה לצילומים שהסרט לא יהיה ארוך או קצר מהרצוי. התיזמון נעשה בקריאה בקול של הדיאלוגים ללא תיאור המיז-אנ-סצנה, ובהתאם לז'אנר.
תקציר סצינות וחלוקה לימי תסריט – מנהל התסריט עורך טבלת תקציר סצינות על פי ימי הצילום. חלוקה זאת מסייעת למחלקות איפור, הלבשה וארט לדעת מתי עובר יום כרונולוגי בסיפור. במידה ויש ספק לגבי החלוקה, בוחנים את זה עם הבמאי. לאחר מכן מנהל התסריט מעביר את ימי התסריט לכל המחלקות.
פירוק התסריט – יכול להיתמך על ידי סימונים שיקלו על העבודה בהמשך. דוגמה: דמות נפצעת באופן משמעותי בסצנה X בתסריט, מכאן שהסצנות העוקבות דורשות שיישאר סימן לאורך הסצנות העוקבות, בייחוד כשסדר צילום הסצנות אינו חופף לסדר העלילה.
חזרות עם שחקנים – במהלך החזרות מנהלים רישום מפורט של תיקוני תסריט והערות הרלוונטיות למחלקות השונות.
תיאום עם חדר העריכה – מנהל התסריט ימצא בדיאלוג עם העורך העתידי ועם הדוגם לפני תחילת הצילומים, במטרה לברר האם ישנן דרישות מיוחדות לאופן כתיבת הדו"חות.
דוחות הפקה – בסוף כל יום צילום, מנהל התסריט מכין דוחות יומיים לצוות ההפקה. דיווחים אלה משתנים בצורתם בהתאם לאולפן או לחברת ההפקה. הדוחות כוללים את מיקומי ותנועת מצלמה בכל שוט, פירוט הערות על טייקים, תיזמון בפועל של שוטים, אם סצנה צולמה ביום או בלילה, כל שינוי בסצנה וההשלכות כתוצאה מכך, כל אינפורמציה על מספר הסצנה, כל אי התאמה, טעות או הערות אחרות, כל נתוני המצלמה, כגון: עדשות, פילטרים, צמצמים, מרחק וכו'. בעיקר בהפקות זרות נדרש בנוסף לסמן על גבי התסריט את השוטים השונים (Line Script) ופרטים אחרים שרלוונטיים לעריכה.[1]
המשכיות – מנהל התסריט אחראי לעבוד מול כל המחלקות (מצלמה, תאורה, סאונד, תלבושות, איפור, תפאורה ואפקטים מיוחדים) כדי לוודא שלא מתרחשות שגיאות בהמשכיות. מנהל התסריט רושם הערות על כל הפרטים הנדרשים כדי ליצור מחדש את ההמשכיות של סצנה, מיקום או פעולה מסוימים. עבור כל טייק, מנהל התסריט יציין את משך הטייק (בדרך כלל עם שעון עצר) וירשום בקפידה מידע ליומן עורך יומי על פעולת הטייק, כולל מיקום השחקנים הראשיים, תנועותיהם, פעולות חשובות שבוצעו במהלך הצילום, סוג העדשה בשימוש ומידע נוסף שעשוי להשתנות ממקרה למקרה. כאשר מספר מצלמות נמצאות בשימוש, מנהל התסריט שומר הערות נפרדות על כל אחת מהן. יומנים אלה גם מציינים הערות של במאי על טיובו של כל טייק. כל ההערות הללו הן קריטיות לא רק להמשכיות - הן מספקות לעורך מידע על מה שהבמאי מעדיף, בעיות כלשהן בכל אחד מהתיקים והערות אחרות כדי לסייע בתהליך העריכה.
עבודה מול מחלקת צילום וסאונד - מנהל התסריט הוא גם הגורם המתאים לקביעת חוק מאה שמונים המעלות של סצנה. מנהל התסריט עוקב עוזר לבמאי ולצלם להגדיר את מיקום המצלמה וקווי התאמת כיווני המבט מחוץ למצלמה, כמו גם להבטיח שכיווני כניסות ויציאות של השחקנים מהפריים מאפשר עריכה חלקה. כדי למנוע בלבול מצד הצופים, יש להקפיד שהדמויות בסצנה יופיע היכן שהן הצטלמו מזווית צילום אחרת ויסתכלו על הדמות או האובייקט הנכונים. מנהל התסריט מקיים אינטראקציה עם האחראי על הקלאפר (לרוב עוזר צלם שני) ועם מחלקת הסאונד של ההפקה כדי לוודא שכל צילום מסונכן עם הההקלטה, ושיש תיעוד חופף ביניהם. מנהל התסריט מציין גם מספר הטייק ומספר ההקלטה עבור שלבי העריכה.
שמירה על התסריט - מנהל התסריט אחראי לשמור על הגרסה העדכנית ביותר של תסריט הצילומים. במהלך הצילום, מנהל התסריט מציין כל שינוי מהתסריט המקורי שנעשה על ידי השחקנים, הבמאי או אחרים במהלך תהליך הצילום בפועל. אם נעשו שינויים משמעותיים בתסריט המשפיעים על יום צילום עתידי, מנהל התסריט אחראי להציג את השינויים הללו לצוות עוזר הבמאי, אשר לאחר מכן יפיץ את השינויים הללו לשאר הצוות. על מנהל התסריט לעדכן את הדיאלוגים וכל שנויי טקסט בתסריט, וכן לוודא שאף טקסט לא נשכח. במידת הצורך, מנהל התסריט הוא שמזכיר לשחקן את הטקסט לפני שמצלמים טייק נוסף. התסריט של מנהל התסריט מכונה גם התסריט בעל השורה שלו מכיוון שבמהלך הצילום, מנהל התסריט מצייר קו אנכי במורד העמוד עבור כל הגדרת מצלמה אחרת. כל שורה מציינת את ההתחלה והעצירה של אותה הגדרה, הערה מהירה מה היה תיאור הצילום והאם הדיאלוג היה במצלמה עבור אותה הגדרה. זה מאפשר לעורך להתייחס במהירות אילו הגדרות מצלמה מכסות איזה חלק של הדיאלוג או הפעולה.
הערות לעורך – בנוסף לדוחות ההפקה, בכל יום צילום מנהל התסריט שולח גם את יומני ההמשכיות לצילומי היום וכן את דפי התסריט הרלוונטיים בשורה עבור הסצנות שצולמו באותו יום. הערות אלו נשלחות לצוות המערכת כדי לסייע להם בתהליך העריכה.
היסטוריה
שרה מייסון (אנ') נחשבת למנהלת התסריט הראשונה הידועה בהיסטוריה, לאחר שהמציאה את המלאכה עבור הבמאי אלברט פרקר בסרט אריזונה (אנ') משנת 1918, עבורו זכתה לקרדיט בתור "נערת המשכיות".[3]
עד סוף שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים, מנהל התסריט בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה האמריקאית כונה בדרך כלל פקידת המשכיות (continuity clerk), קוראת תסריטים (script reader) או נערת תסריט (script girl). לעיתים קרובות התפקיד היה מחולק לשתי משרות, אחת הייתה "פקידת ההמשכיות" ואחרת הייתה "נערת התסריט". בתקופה זו מנהלות תסריט רבות היו אכן נשים, עובדה שבמקור הולידה את השימוש המיזוגני בתואר "נערה", וכן פעמים רבות נשים אלו כלל לא זכו לקרדיט. בשנות החמישים התחילו להפסיק לייחס את התפקיד לנשים בלבד, אך התואר "נערת תסריט" נותר בשימוש.
