מבנה (גאולוגיה)מבנה גאולוגי הוא תוצר של היערכות סלעי קרום כדור הארץ במרחב תלת-ממדי כתוצאה מפעולתם של תהליכים גאולוגיים.[1] מבנים גשמיים אלה מבטאים תכונות גאומטריות המאפשרות לתאר את צורתם, עיצובם ותפוצתם וכן את היחס בינם לבין מבנים אחרים בסביבתם. תחום המחקר העוסק בחקר מבנים גאולוגיים הוא גאולוגיה מבנית. צירוף של מבנים באזור מסוים מרכיב את המבנה הגאולוגי שלו. מאפייניםמבנה גאולוגי הוא קונפיגורציה[2] גאומטרית של חומר סלעי. גודלם של מבנים גאולוגיים נע ממיקרונים אחדים לקילומטרים רבים. חקר המבנים מבוסס על היחסים בין חלקים שונים בסלע או בין גופים סלעיים שונים. הגדרתו של מבנה גאולוגי אינה קשורה למסלע המצוי בתשתיתו, אם כי לרוב קיים קשר עז ביניהם.[3] המבנים הגאולוגיים נחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
חלוקה נוספת נובעת ממיקום המבנה:
מיון מבניםניתן למיין מבנים גאולוגיים באמצעות מאפיינים שונים שלהם בכמה אופנים:[4] גאומטריההמיון הבסיסי של מבנים גאולוגיים מתבצע על-פי הגאומטריה שלהם ומחלק אותם לפי מספר הממדים לתוואים ליניאריים, למשטחים מישוריים ולפני שטח מעוקמים. מיון זה מחלק את המבנים ליחידות בעלות מבנה גאומטרי משותף, דוגמת קמטים, העתקים ומישורי לווחיות. משמעות גאולוגיתהמיון על-פי משמעות גאולוגית מתייחס בהרחבה לנסיבות, למיקום היחסי ולאופן ההיווצרות של המבנה. מיון זה מחלק את המבנים הראשוניים לשלושה חלקים:
בנוסף להם מוגדרים בשיטת מיון זו מבנים שניוניים שנוצרו כתוצאה מתנועה טקטונית או פיצוי איזוסטטי.[5] זמן היווצרותמיון זה מחלק את המבנים לשלושה חלקים על-פי עיתוי היווצרותם:
תהליך היווצרותמיון זה נוגע לתהליכים האחראים באופן ישיר להיווצרות המבנים:
לכידות במהלך מעוותמיון זה מתייחס לסוג המעוות – גמיש ופריך – וללכידות החלקיקים במהלכו, ומחלק את המבנים באופן הבא:
משמעות המעוותמיון זה מתייחס לתוצאות המעוות המשתקפות באורכו של המקטע הקרומי עליו הוא פועל:
חלוקת המעוותמיון זה מבוסס על חלוקת המעוות בנפח הסלע:
היווצרותמרבית סלעי המשקע, הסלעים הפירוקלסטיים והסלעים הגעשיים נוצרים כשהם ערוכים בשכבות אופקיות. לעומתם נוצרים מרבית הסלעים הפלוטוניים ללא מבנה שכבתי אלא יוצרים גושים מסיביים של מסלע. במבנים ראשוניים אלה עשויים לחול תהליכים מאוחרים של קימוט, העתקה והסרה של חומר סלעי באמצעות בליה וסחיפה. תוצריהם של תהליכים אלה ניכרים במבנים שניוניים, לדוגמה:
תהליכיםמבנים גאולוגיים הם תוצר של תהליכים המשנים את צורתו של המסלע ואת הארגון הגאומטרי שלו ביחס לסביבתו. קימוט
קמטים נוצרים במגוון של תנאים ותהליכים הפועלים על מסלע ראידי:
שני תהליכי הקימוט הפעיל האחראים להיווצרות קמרים נבדלים זה מזה בכיוון פעולתם: עיקום – הפועל במקביל למבנה השכבות, וכיפוף – הפועל בניצב או באלכסון למבנה השכבות. תהליכים אלה עשויים להתרחש בקנה מידה גדול היוצר רכסי הרים או בקנה מידה קטן היוצר חרקרקוּת – קמטים זעירים וצפופים שבירה, העתקה וסידוקשבירה והעתקה מתרחשות כאשר המאמץ עובר את גבול החוזק של הסלע והחלקיקים המרכיבים אותו כושלים בהיערכות מחודשת. מעוות פריך מתרחש בעיקר במהלך תנועה טקטונית בגבולות חילוף. היווצרותם של העתקים וסדקים מתרחשת בשלושה שלבים:
העתקים נוצרים כאשר בשלב השלישי משתחררת כמות גדולה של אנרגיה עודפת, ואילו סדקים נוצרים בשלב זה כאשר מדובר בכמות קטנה של אנרגיה עודפת. הבדל נוסף בין היווצרות העתקים וסדקים נעוץ בתנועת המסלע במהלך המעוות: העתקים נוצרים לרוב במעוות פריך שנוצר בעת תנועה של המסלע, לעומת סדקים הנוצרים לרוב במעוות פריך שנוצר כשהמסלע היה במנוחה. בליה וסחיפהבליה וסחיפה הם שני תהליכים גאולוגיים הגורמים להתפרקות והתפוררות המסלע ולהסעת תוצרי הבליה למקומות אחרים. שני תהליכים אלה – בשילוב עם תהליכים מגמטיים, סייסמיים, טקטוניים והתמרה – אחראים להיווצרות אי התאמה ולחשיפת המסלע על פני השטח. סוגים של מבנים גאולוגייםבסופם של התהליכים נוצרים מבנים מסוגים שונים בנוסף לקמטים, העתקים, סדקים ואי התאמות. לדוגמה:
לעיתים נכללים בהגדרת המבנה הגאולוגי גם תוצרים געשיים ואף סדימנטריים,[3] אולם באלה עוסקים תחומי מחקר אחרים: וולקנולוגיה וסדימנטולוגיה. ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|