|
לפיתים הלַפּיתים (ביוונית: όι Λαπίθες, בלטינית: Lapithes) היו על פי המיתולוגיה היוונית בני עם אגדי שישב בתסאליה, בעמק הנהר פֵּנֵיוֹס ובמורדות ההר פֵּלִיוֹן. הלפיתים, כמו המירמידונים ושבטים תסאליים אחרים, קדמו לבואם של ההלנים לארץ יוון. הקדמונים סברו כי הם שארי-בשר לקֶנְטָאוּרִים: על פי אחת הגרסאות היו לַפּיתֵס וקֶנְטָאוּרוֹס בניהם התאומים של אפולון והנימפה סְטִילְבֵּה, בת אל הנהר פֵּנֵיוֹס. לפיתס היה לוחם עז-נפש ואילו קנטאורוס בעל-מום שנזדווג לימים עם סוסה; מבטנה יצאו הקנטאורים, אותם יצורי כלאיים שחציים אדם חציים סוס. לפיתס היה האב הקדמון של הלפיתים ומי שהעניק להם את שמו, ועם צאצאיו נמנו לוחמים ומלכים כמו אִיקְסִיוֹן, פֶּרִיתוֹאוֹס, קַיינֶאוּס וקוֹרוֹנוּס וחוזי העתידות אִידְמוֹן ומוֹפְּסוֹס.[1] באיליאדה מסופר כי הלפיתים שלחו ארבעים אוניות ולוחמים בפיקוד פּוֹלִיפּוֹאֶטֵס (בן פריתואוס) ולאונטאוס (בן קורונוס, בן קנאוס). אמו של פריתואוס, מלכם של הלפיתים בדור שקדם למלחמת טרויה, הייתה דִיָה, בת איונאוס או דֵיוֹנֵאוֹס; כמו גיבורים רבים אחרים היו לפריתואוס שני אבות, האחד בן-תמותה והשני בן-אלמוות, הלא הם איקסיון והאל זאוס. כדי לארוב לדיה, עטה זאוס צורת סוס רביעה, משום שכמו בני דודיהם שמחצית גופם כשל סוס, היו הלפיתים פרשים בשדות המרעה של תסאליה הנודעת בסוסיה. ללפיתים אף מיוחסת המצאת הרסן. קרב הקנטאורים הסיפור הידוע ביותר הקשור בלפיתים הוא הקרב שניהלו עם הקנטאורים בחתונת פריתואוס עם הִיפּוֹדַמֵיָה, ה"קנטאורומכיה". הקנטאורים הוזמנו למשתה הכלולות, אך מאחר שלא היו מורגלים בשתיית יין, השתכרו ועד מהרה נחשף אופיים הפראי לעין כל. כשהוצגה הכלה בפני האורחים ועמדה לברכם, זינק הקנטאור אֶוּרִיטִיוֹן וניסה לאונסה. מיד קמו שאר הקנטאורים על רגליהם ונטפלו לנשים ולנערים. בקרב שנתלקח נחלץ תסאוס לעזרת הלפיתים. הם קצצו את אוזני אוריטיון ואפו והשליכוהו החוצה. הלפית קנאוס נהרג בקרב, והקנטאורים המוכים גורשו מתסאליה אל צפון מערב. קנאוס היה לפנים נערה בשם קייניס שפוסיידון חשק בה, אך לבקשתה הפכה לגבר ועשאה לוחם חסין מפגיעת כלי נשק. נשים לוחמות כמותה, שלא נבדלו מגברים, היו ידועות גם בין הפרשים הסקיתים. לשווא ניסו הקנטאורים להורגו בקרב. הם הצליחו לגבור עליו רק לאחר שהשליכו עליו סלעים וגזעי עצים והוא נקבר תחת משאם. קנאוס נעלם אל מעמקי האדמה ללא כל פגע. קישורים חיצונייםהערות שוליים |
