כוורתכוורת היא בית מושבה של הדבורית – נחיל דבורים שהקים לעצמו מושבת קבע. הכוורת יכולה להיות פתוחה ולאוויר, ורק צמודה לתקרת מערה או ענף של עץ, כמו במקרה של הדבורה הננסית, ויכולה להיות חלל סגור עם פתח קטן כמו בגזע עץ חלול או ארגז-העץ המוכר לנו שהוכן במיוחד לשם כך.
מבנה הכוורתמבנה הכוורת מחולק לשניים: המעטפת (אם קיימת כזו) והחלות הפנימיות. בהגות היהודית, יש התייחסות בספר העיקרים[1] למבנה הכוורת כפלאי הבריאה משום שהיא בצורה האידיאלית ביותר. פנים הכוורתהחלות הפנימיות של הכוורת עשויות דונג שהוא חומר אותו מפרישה הדבורה. הדבורים בונות בעזרתו חלות דמויות קירות המשובצות בתאי משושים.[2] החלה, כפי שהיא נבנית על ידי הדבורים באופן טבעי, מקבלת את צורתה מצורת המעטפת ויכולה להיות מעוקלת והחיבורים בין חלות שונות נעשים מתוך התמודדות עם משקל החלות וזרמי האוויר הפנימיים בכוורת. בנוסף התאים אותם בונות הדבורים אינם תמיד נוחים לגישה עבור האדם ולא ניתן לרדות מהם דבש ובוודאי שלא לעשות שימוש חוזר בחלות. לכן הבניה הטבעית של פנים הכוורת אינה נוחה לשימושו של האדם. היא אינה עומדת יציבה בכוורת המודרנית, וקשה להפיק ממנה דבש ולהחזיר אותה לשימוש חוזר. מקובל לרכוש מסגרות, ובהן מותחים חוטי פלדה דקים. עליהם מדביקים שעווית - דף דונג עבה ובו מוטבעים בסיסי התאים המשושים. את מסגרת החלה עם השעווית מכניסים לכוורת. על בסיס התאים שבשעווית הדבורים יבנו את התאים בעזרת הדונג שיפרישו מגופן. הדבורים משתמשות החלות לכל פעילות הכוורת, הן משמשות הן לאכסנת הדבש, אבקני הפרחים וגידול הדבורים הצעירות (כל גלגול ההתפתחות של הדבורה קורה בתוך תא בודד). הדבורים מפרידים בין תאים המיועדים לאכסנה של אוכל (דבש ופולן) לבין תאים בהם יגדלו דבורים צעירות לפי המיקום של התא בחלה, למשל תא בחלקה העליון של החלה ישמש לאחסון דבש, או המיקום של החלה בתוך הכוורת, החלות המרכזיות ישמשו לגידול הצאצאים. ההפרדה האזורית בין אחסון הדבש ליתר השימושים בתאים היא שאפשרה את הרדיה שלו ללא ערבוב עם רימות דבורים או אבקנים עוד לפני שפותחו השיטות המוכרות לנו כיום, כמו רשתות דבורים. מ"חלה" טבעית למסגרת מלאכותית
שעוויתדף עשוי דונג דבורים, בו מוטבעים בסיסי התאים המשושים.
מעטפת הכוורתראשית, נאמר שלא לכל כוורת יש מעטפת. לפעמים באופן ספונטאני דבורים יתיישבו בנקודה פתוחה לאוויר או במקרה של הדבורה הננסית מבחירה ובמקרה כזה לא תהייה לכוורת מעטפת כלל אלא רק דופן יחידה שעליה יתלו החלות. באופן טבעי הדבורים מחפשות חלל מספיק גדול כדי להקים בו את המושבה מצד אחד ומצד שני כזה בעל פתח קטן שלא יאפשר לפולשים להיכנס אליו. בטבע הדבורים בחורות לעצמן חללים בגזעי עצים, סדקים ומערות בסלע ושלל חללים טבעיים שונים. בקרבה לאדם הדבורים יכולות לבחור גם ארגז של תריס גלילה או רמקול ישן.
כוורת מלאכותיתהכוורת המלאכותית מטרתה היא לשלוט במיקומה של מושבת הדבורים למשל לצורך האבקה, ולאפשר את רדיית הדבש ביתר קלות. בעבר היה שימוש בכוורות שונות כגון כוורות חרס וכוורות קנים. בישראל שיטת הצינורות הקלועים מקנים וקש הוכנסה רק בתקופה ההלניסטית מסורי ואנאטוליה. כוורות אלו נזכרות בתלמוד בשם 'כוורת-קנים'[3]
הכוורת המודרניתבדבוראות בת ימינו, כוורת דבורים היא תיבה מעץ שבתוכה מגדל הדבוראי מושבה של דבורים - דבורית. הדבורים מצויות בכוורת על מסגרות של חלות, שבסיסן הוא תבנית שעוונית, שבה הוטבעו בסיסי התאים. הדבורים בונים על הבסיס את התא. כאשר התא ייבנה על ידי הפועלות מדונג שהופרש מגופן הוא יאחסן ביצים ורימות דבורים, אבקת פרחים, צוף או דבש. הדבש נאגר בתאים המופרדים משאר הכוורת בטכניקות שונות כך שבתהליך רדיית דבש ניתן להוציא מהתאים את הדבש ולשמור על החלות הבנויות לשימוש חוזר. כיום נהוג גם להקים כוורות ביתיות בגינות ביתיות או על גגות של בנייני מגורים. מבנה הכוורתהכוורת המודרנית היא תיבה העשויה עץ. הקומה הבסיסית כוללת רצפה ונקראת קומת המשפחה בה מאפשר הדבוראי למלכה להסתובב חופשי ושם יגדלו הדבורים את צאצאיהם. בין קומת המשפחה לשאר הקומות מונחת לרוב רשת פלדה המונעת מהמלכה בלבד לעבור אל יתר הקומות. באופן הזה נמנעת הטלה מחוץ לקומת התחתונה היא קומת המשפחה והקומות שמעליה משמשות לאחסון דבש בלבד. חשיבות ההפרדה היא בכך שאין צורך להוציא לרדיה חלות שבהן גם דבש וגם ולד מאחר שאת הולד יש להחזיר מיד לכורת שאם לא כן ימות וירקב בחלה. כמו כן מונעת הרשת מצב שבו בעת הרדיה תהיה המלכה בקומה הנרדית והכוורת תישאר ללא המלכה. על הקומה העליונה ביותר יש מאכלה (שוקת לתמיסת סוכר להאכלת הדבורים בעונות הקיץ והחורף) ומעליה וגג עץ מצופה פח. שני האחרונים מגינים על הכורת מפגעי מזג האוויר. על הגג נוהגים לשים עצם כבד על מנת למנוע את העפת הגג ברוחות. ליד הבסיס נוהגים להציב מנחת אשר יקל על הדברים לנחות בשובן עם מטען אבקת פרחים וצוף. כמו כן, הוא משמש לבקרה מפני כניסת חרקים לא רצויים. בישראל מרבית הכורות שבשימוש הן מסוג לאנגסטרות' וזאת הכורת הנפוצה ביותר בעולם, הנקראת על שם ממציא הכוורת, לורנזו לוריין לאנגסטרות'. הציוד המכני המיוצר לתהליך הרדיה מותאם לכוורות מסוג זה.
מוצרי הכוורת השוניםרובה של פסקה זו אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. ככלל, מוצרי הכוורת המשלימים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות; מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע, ומוצרים שהן מייצרות בתוך הכוורת. מוצרים שהדבורים אוספות ומלקטות בטבע:
מוצרים שהדבורים מייצרות בתוך הכוורת:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|