יה הצל יונה
יָהּ הַצֵּל יוֹנָה מְחַכָּה הוא פיוט לחנוכה שזהות מחברו אינה ידועה, השם יהודה חתום באקרוסטיכון בראשי הטורים וייתכן שזהו שם מחברו. הפיוט נפוץ בעיקר בקרב יוצאי יהדות בבל (השרים אותו במקאם שיגא), במאה ה-20 רחמים עמר הלחין לפיוט מנגינה חדשה שנפוצה בקרב קהילות הספרדים. תוכן הפיוטהמשורר פותח בבקשת הצלה ל'כנסת ישראל' (כינוי לעם ישראל) המשולה ליונה שנתונה בעצב, ודמעותיה זורמות מבכי על מצבה בגלות, ועל הגאולה שטרם הגיעה. המשורר קורא להודות ולשמוח על הטובות שכבר גמל האל, מתוך ציפייה שיחדש ימינו כקדם. כל בית בפיוט נחתם במילים "וְתִשְׂמַח בָּךְ אַתָּה מַלְכָּהּ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה", המשורר מתאר את השמחה הגדולה שכנסת ישראל רוצה לשמוח ותשמח במלכה בשמונת ימי החנוכה כשם ששמחו בחנוכה לאחר חידוש העבודה בבית המקדש, בבחינת בימים ההם בזמן הזה. קישורים חיצוניים
|