|
חיי יוסף
חיי יוסף (ביוונית: Iosepou Bios, Ἰωσήπου βίος; בלטינית: Vita Josephi) הוא ספרו האוטוביוגרפי של יוסף בן מתתיהו (שמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס). החיבור מופיע בכתבי יד כהמשך ספרו הארוך קדמוניות היהודים, והקשר ביניהם מופיע בשני החיבורים: בסופו של החיבור "קדמוניות היהודים" מספר יוסף כי בדעתו לכתוב את סיפור חייו[1], ואילו ב"חיי יוסף" הוא מגיש לאפאפרודיטוס את החיבור "קדמוניות היהודים": "כאלה הם אפוא הדברים שעשיתי לכל אורך חיי... ואילו בתתי לך, אפאפרודיטוס הנכבד מכל אדם, את הרישום המלא של הקדמוניות, הנני מסיים כאן, לעת עתה, את החיבור".[2] זמן חיבורוהזיקה שהוזכרה בין "קדמוניות היהודים" ל"חיי יוסף" מעידה כי "חיי יוסף" נכתב זמן קצר לאחר חיבור "קדמוניות היהודים" - מה גם שאוסביוס מצטט קטע מ"חיי יוסף" באומרו כי קטע זה הוא "מסוף קדמוניות".[3] יוספוס עצמו מציין כי הוא חיבר את "קדמוניות" בשנה ה-13 לשלטונו של הקיסר דומיטיאנוס עת היה בן 56[4] - משמע שזמן תום כתיבת החיבור הוא 93/94 לספירת הנוצרים. לכן יש להסיק כי "חיי יוסף" נתחבר לא לפני שנה זו.[5] שני נתונים נוספים מסייעים להנחה ש"חיי יוסף" חובר בעשור האחרון של המאה ה-1. יוספוס פונה בחיבור בשאלה רטורית ליוסטוס איש טבריה: "מדוע לא הוצאת את ספרך בימי אספסיאנוס וטיטוס? הלא במקרה כזה ספרך היה נכתב ונשלם עוד לפני עשרים שנה" (סעיף 360). כלומר, מאחר שהמלחמה הסתיימה בתחילת שנות ה-70, הקביעה כי חיבורו של יוסטוס היה מוכן עשרים שנה לפני שיצא לאור, לא יכלה להיכתב לפני שנות ה-90 של המאה ה-1.[5] בנוסף לכך, יוספוס מציין כי יוסטוס פרסם את ספרו רק לאחר מותו של המלך אגריפס השני (סעיף 359). על פי פוטיוס (המאה ה-9), אגריפס מת בשנה השלישית לטריאנוס (99/100 לספירה), אולם כיום חוקרים רבים סבורים כי הוא מת כבר בתחילת שנות ה-90.[5] ישנה דעה הטוענת כי תחילת כתיבתו של הספר הייתה כבר בסוף שנות ה-60 של המאה ה-1, וזאת בשל העובדה שכל התארוכים שהוזכרו לעיל נמצאים בחלקו הראשון של הספר, המספר על ראשית חייו של יוסף, או בחלקו האחרון, המספר על יוסף ברומא. רוב רובו של הספר העוסק במרד עצמו, אינו בעל תיארוך כלשהו. זאת ועוד, למרות שבעת הוצאת הספר יוספוס היה בן קרוב ל-60, הרי שהביוגרפיה אותה הוא מוסר נוגעת רק לתקופת היותו מפקד הגליל במרד הגדול וליתר דיוק במחצית השנה שבין מינויו למפקד הגליל לקראת סוף שנת 66 לבין הגעת צבא הרומי בפיקודו של אספסינוס לגליל בשנת 67. כלומר, למרות שהספר יצא לאור בשנות ה-90, ישנה סברה כי עיקרו של הספר התבסס על רשימות שהכין יוספוס כבר בשנת 68 או 69.[6] תוכן הספרהחיבור עוסק רק בששת החודשים בהם כיהן יוסף בן מתתיהו כמפקד הגליל במרד הגדול.[7] למעשה רק תחילתו וסופו של הספר עוסקים בחייו של יוסף. רובו מוקדש לפולמוס עם יוסטוס איש טבריה ולתיאור מחודש של פעולותיו כמפקד הגליל, כאשר ישנן סתירות רבות בין תיאור זה לבין תיאור המאורעות בספרו הראשון, "מלחמת היהודים".[8] הספר נכתב כמענה למאשימים אותו בחתירה תחת רומא והוא מתגונן בו מפני האשמתו במרדנות.[7] בספר מתגונן יוסף בן מתתיהו מפני האשמתו של יוסטוס בבגידה ביהודים בזמן המרד.[9] נראה שהספר נכתב מהר וללא סיוע וייתכן שדברים אלה מעידים שספרו של יוסטוס ודברי מקטרגים אחרים, הכניסו את יוסף למצב שחייב אותו להתגונן במהירות.[10] הספר הוא הקטן והמוזנח ביותר בספריו של יוספוס מבחינת תרגומים ומחקרים, וגם המחבר לא השקיע בו הרבה. הספר כתוב באופן רשלני בסגנון יווני רדוד עם אוצר מילים מוגבל, ללא יופי או עושר.[10] בספר ארבעה חלקים:
מהדורות
מהדורות ברשת
לקריאה נוספת
ספרות יפה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||
